127
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
נמצאים יחדיו - נוצרת מחלוקת
ומריבה. ושני אופנים אלו מתגלים בשני סוגי הכלאים: בכלאי בהמה וכלאי קרקע,
שתכליתם ,,להוליד מינים זרים משונים בתולדות"*, יצירת מציאות משונה וחדשה משני מינים אלו, הרי הפגם ב,ערבוב" הוא שבאמצעותו מתבטלים שני המינים מהיותם מינים נפרדים בתכונותיהם וכדומה, הם הופכים למציאות חדשה הנוגדת את רצון הבורא שבראם כשני מינים נפרדים וחפץ בהישארותם כמציאויות שונות בעלות תכונות ותפקידים שונים,
בדומה לכך שבענין של ,עושה שלום במרומיו", שהוזכר לעיל, אין הכוונה לכך שעל ידי התבטלותם כלפי המלך, הקדוש-ברוך-הוא, בטלים התפקידים המיוחדים של מיכאל וגבריאל, שר של מים ושר של אש - שהרי התבטלות כזו היא בניגוד לרצון המלך - אלא כל אחד נשאר בתפקידו שלו ומבצע אותו, אך ביחד עם זאת ,אין מכבין זה את זה"*.
לעומת זאת, בכלאי בגדים הפגם הוא. להיפך: כיון שהצמר והפשתים נשארים במציאותם,
ו(א) ה,כוחות העליונים" שבתוכם הם שני הפכים - חסד וגבורה, (ב) מדובר על דברים בעולם הגשמי שאין בהם בגלוי התבטלות עצמית, והחיבור ביניהם הוא תערובת של ,מין בשאינו מינו" -
לפיכך גורם החיבור לערבוב ביניהם לתוצאה הפוכה: לפירוד ולמחלוקת.
ח. ערבוב המבטל סדרי בריאה - אסור תּמיד
לפי כל האמור לעיל ניתן להבין את שלש ההבחנות שהוזכרו לעיל, בסעיף ב', לגבי המקדש וכו
הסיבה להיתר כלאים בציצית, וכן בעבודת המקדש, היא*, שבענין מצוה וקדושה - מדת הקדוש-ברוך-הוא - אין נוצרים מערבוב שני ההפכים פירוד ומחלוקת, אלא, להיפך - נגרמים שלום ואחדות, כפי שהוסבר לעיל בהרחבה.
דברים אלו אמורים לגבי סוג של כלאים, שבו ה,ערבוב, מוביל לפירוד ולמחלוקת, ופגם זה אינו קיים בענינים של מצוה וקדושה. אך סוג של כלאים,
הערות
- 4. לשון הבחיי קדושים שם. ועד"ז בפרשתנו שם, יוד.
- 5. אין זה סתירה לזה שיש אופני התכללות בקדושה שמתבטלים הציורים הפרטיים (ראה ס' הליקוטים דא"ח דהצ"צ ערך התכללות (וש". ובכ"מ) - כי זהו מצד פשיטות האוא"ס (שלמעלה מהשתלשלות), אבל בנוגע לעניני העולם (וס' השתלשלות) הרי רצון הבורא שיהי' %מינהו" דוקא, קוין חלוקים כו'.
- 3. תצא א שיחות -
- 6. מאמרים שבהערה 13. וראה אוה"ת פרשתנו (ע' תתקסב. ע' תתקעז. כרך ו ע' ב'שנט) - לפי הביאור דכלאים למטה הוא תערובות קדושה עם סט"א, משא"כ בשרשן (ומפרש (שם ע' תתקסא ואילך) לשון הבחיי. ע"ש). וראה זח"ג שבהערה 39.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.