113
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1-0 לקוטי כמו כן מובן מדוע משמיט הרמב"ם את הסיבה לדין זה, המופיעה בגמרא ,מאי טעמא, כיון דגמירי... והני תו לא חזו ליה" - כי אין דרכו של הרמב"ם להביא בספרו את טעמי ההלכות'.
אך יש להבין את דברי הרמב"ם בהמשך - ,הרי זה פטור עד שיהיו שם מקצת מזכין שיהפכו בזכותו וירבו המחייבין ואחר כך ייהרג":
א) כיון שהלכה זו מהווה הקדמה ויסוד לתוכן של הפרק כולו - ההגדרה מהו רוב לחיוב ורוב לזכות - צריך היה הרמב"ם, לכאורה, לפתוח בעיקר - במסקנת ההלכה, שחחיוב בדיני נפשות הוא רק כאשר ,היו שם מקצת מזכין שיהפכו בזכותו וירבו המחייבין...",
שופטים ג
ולאחר מכן להמשיך ,אבל סנהדרין שפתחו כולם בדיני נפשות תחילה ואמרו כולן חייב, הרי זה פטור".
ב) כיון שהרמב"ם מציין כאן את הצד לפטור, כאשר ,אמרו כולן חייב", ואת הצד לחיוב, כאשר ,יהיו שם מקצת. מזכין שיהפכו בזכותו וירבו המחייבין" צריך היה הרמב"ם להמשיך ולומר, לא כלשונו ,ואחר כך ייהרג", אלא ,ואחר כך יתחייבי"י וכדומה - ניסוח המתאים כניגוד ל,הרי זה פטור".
ב. חסרון בפסק הדין או בפוסקי הדין! כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את הטעם לדברי הגמרא ,כיון דגמירי (=שלומדים) הלנת דין למעבד ליה זכותא, והני תו לא חזי ליה". לכאורה, ניתן להסביר זאת בשתי דרכים:
א) העיקר הוא הלנת הדין, והענין של ,למעבד ליה זכותא" הוא רק סיבה והסבר לכך שיש צורך בהלנת הדין. כלומר, ,פוטרין אותו" מפני שאם ,ראו כולן לחובה" אין אפשרות לקיים את אחד התנאים הקיימים במקרה שלא מצאו לו זכות* - התנאי ,,בעי הלנת דין".
ב) הסיבה לפטור במקרה זה היא משום ש,הני (=הללו) תו לא חזו ליה",
הערות
- 1. גופא קמ"ל הרמב"ם שתלוי הכל בפתיחה דיום ראשון (שזה אינו מפורש בגמ'). ובאמת שכן מפורש ביד רמה לסנהדרין שם דתלוי ביום ראשון (הובא לקמן הערה 17). וכן משמע מבאר הגולה למהר"ל בבאר השני (דלא תלוי באמירתם הראשונה אלא בדעתם והסכמתם בדין). וכן מוכח מדבש לפי להחיד"א מערכת ח אות כא (דמביא מהפוסקים ,,דדוקא אם כולם מטעם אחד אבל אם מטעמים חלוקים הו"ל רוב לחיובא", שאי"ז שייך לאמירת כולם חייב בפתיחת הדיון). - אלא שמלשון הרמב"ם משמע שלא מקרי זה גמר דין**. וראה לקמן בפנים. - ועצ"ע. - וראה לקמן הערה 28. 7 ראה הל' ת"ת לאדה"ז קו"א רפ"ב.
- 2. **) משא"כ להפירוש בשיטה שבסוף חמרא וחיי סנהדרין כאן (בשם הראש. ובקהלת יעקב (אלגאזי) לשון חכמים ס" תלא בשם המאירי) ,פי" רבינו מאיר ממהרין להרגו מיד" - נמצא דהוי גמר דין שלהם.
- 8. כלשונו שם פ"ט ה"ב. סה"ג. ועוד. 9 ראה פרש"י סנהדרין שם (יז, א) ד"ה כיון דגמירי.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.