94
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
האסורה, אף כאשר בדבר עצמו אין תיעוב.
וכך בעניננו: איסור אכילת בשר בחלב, הנלמד מ,,לא תאכל כל תועבה" אינו קשור למאכל עצמו, אלא מתייחס לכך שהאדם עבר ובישל בשר בחלב, ומשום הפעולה האסורה שלו במאכל, נאסר מאכל זה עליו באיסור נוסף באכילתו - ,לא תאכל כל תועבה"**.
לעומת זאת, יהודים אחרים, אשר לא עברו על האיסור של ,,בישל בשר בחלב" אינם אסורים משום ,לא תאכל כל תועבה", אלא רק משום שנכתב בתורה שלש פעמים ,לא תבשל...".
ועל כך מדייק רש"י ,בישל בשר בחלב .. והזהיר כאן על אכילתו" - מפסוק זה לומדים אזהרה מיוחדת - ,והזהיר כאן" - לאדם ש,בישל בשר בחלב", משום שעשה ,דבר שתעבתי לך".
וזה מבטא יותר, כדלעיל, את מעלתם של ישראל, בהיותם ,עם קדוש .. לה'", ובהם ,בחר ה' להיות לו לעם
סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה".
(משיחת ש"פ ראה תשד"מ)
כ69
הערות
- 8. ע"פ המבואר בפנים יומתק סדר הדוגמאות בפרש"י (ובכלל - למה נקט רש"י שתי דוגמאות, ובפרט שהם מב' מקומות, ספרי וגמ') - כי בתחילה מפרש עיקר חידוש הקרא, כשכל האיסור הוא רק מצד הגברא (כצרם אזן בכור), ואח"כ מוסיף, שמזה למדים ג"כ, דגם כשהדבר נאסר מצד החפצא (כבשר בחלב), באם יש גם איסור גברא (איסור בישול) נתוסף עי"ז עוד איסור על גברא זה.
- 2. ראה ג שיחות 4
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.