80
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שנאמרל': ,כי אם הסירך העוורים והפסחים" - צלמים (=פסלים) שכתבו עליהם את השבועה".
המקור לדוגמא זו היא מאמרו של ר' יהושע בן קרחה (ב'ספרי"?), אך שם נאמר בקיצור'? ,,כיוצא בו אתה אומר ואת היבוסי יושבי ירושלים לא יכלו להורישם' יכולים היו אבל אינם רשאים".
הטעם מדוע רש"י אינו מסתפק בלשון קצרה זו, מובן: רש"י מוכרח לבאר לבן חמש למקרא מדוע היו ,אינם רשאים" לכבוש את ירושלים, ולכן מוסיף ומבאר שאברהם כרת ברית שלא יכבשו את עיר היבוסיל?.
אך צריך להבין:
ג) מדוע מפרש רש"י שהשבועה היתה ,כשלקח (אברהם) מהם מערת המכפלה" - דבר שכלל לא מוזכר בחומש (אלא רק בתורה שבעל-פה, במדרש ,פרקי דרבי אליעזר") - בה
בשעה שמצינו בפירוש בחומש3 כריתת ברית בין אברהם ובין אבימלך; היה איפוא לרש"י, דוקא מצד פשוטו של מקרא, לפרש כי זו היתה השבועה שלא לכבוש את עיר היבוסי, משום שיבוסים אלו היו מזרעו של אבימלךי??
התמיהה גדולה יותר: רש" בנביאים? אכן אומר ,לא היו רשאין מחמת השבועה שנשבע אברהם לאבימלך?
ד) מה נוגעת לפשוטו של מקרא ההוספה של רש"י (על לשון ה'ספרי') בסיום פירושו ,והוא שנאמר כי אם הסירך .. צלמים שכתבו עליהם את השבועה"? הרי אין ענינו של רש"י בפירושו על החומש - לפרש פסוקים בנביא?
ה) ,כך מפורש בפרקי דרבי אליעזר" - גם כאן קשה, בדומה למובא לעיל
הערות
- 9. ש"ב ה, ו.
- 0. פרשתנו עה"פ (ובפרש"י יהושע שם: שנינו בספרי ריב"ק כו').
- 1. בחזקוני כאן ד,מה שפרש"י בספר שמואל (שם) ואת היבוסי מזרעו של אבימלך היו היינו דלא כרבי יהושע". ומשמע שמפרש שלשונו של רש"י ,לפי שכרת .. המכפלה" הוא מדברי ר' יהושע. אבל נוסף שצ"ע מנ"ל הא - הרי מפורש בפרש"י יהושע שם: ריב"ק אומר כו' שלא היו רשאין מחמת השבועה .. לאבימלך.
- 2. וכן הוזקק להוסיף ,ולא יבוסים היו כו'", שהרי אברהם לקח מערת המכפלה מעפרון החתי (ח"ש כג, ח ואילך).
- 5. ראה ג שיחות -
- 3. וירא כא, כג ואילך. וראה רש"י דברים ב, כג.
- 4. פרש"י ש"ב שם. שופטים א, כא. ובפרש"י יהושע שם ,ובני אותו מחוז מפלשתים היו".
- 5. ביהושע שם. ועד"ז בשופטים וש"ב שם.
- 6. אלא שי"ל כי השבועה לאבימלך היתה רק ,לניני ולנכדי" (וכפרש"י וירא שם ,,ע"כ רחמי האב כו'") - ומוכרחים לומר שבימי יהושע ,עדיין ה' נכדו קיים" (כפרש"י שופטים שם. וראה מכילתא ר"פ בשלח. ב"ר פנ"ד, ב. חולין ס, ב ובפרש"י שם) - ולכאורה קשה לומר (בפשש"מ*) שקרה נס כזה שהאריך ימים כ"כ (וראה רש"י לך טו, טז).
- 10. *) ומ"מ הביאו רש"י בפירושו לנ"ך - שאינו ע"ד הפשט כ"כ כמו פירושו עה"ת (ראה ס' כללי רש"י הנ"ל פ"כ סי"ג (בהוצאת תנש"א -פ"ג סי"ט). וש"נ.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 82 לקו"ש חכ"ט ע' 80
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.