75
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לעומת זאת במשכן, אשר לא היתה בו קביעות במקום, לא היה זה ,מקום אשר יבחר ה'", אלא קדושת המשכן חלה בחלקי אהל מועד, בקרשים וביריעות וכדומה, בו לא נקבעו ההבדלים של קדושת חלקי המשכן גם במקומותיהם במדבר, אשר שם היתה חניה ארעית של המשכן.
ולכן היה המשכן ,במישור" - בשטח המשכן עצמו לא נבדלו חלקי המשכן זה מזה בגובהם.
ולכן מדגיש הרמב"ם הבדל זה בין המשכן למקדש, למרות שהיו ביניהם הבדלים רבים, כדלעיל, משום שדוקא בכך ש,המקדש כולו לא היה במישור אלא במעלה ההר", ובכך שהיו הבדלים בגובהם של חלקי המקדש, מתבטא חידוש מהותי של המקדש לעומת המשכן - בהיותו ה,מקום אשר יבחר ה'" גרם המקדש וגרמו כל חחקיו קדושה במקום.
ה. מדוע קודש הקדשים אינו גבוה *ותרז
אך לפי זה יש להבין:
לפי האמור לעיל, שהדרגות בשטח המקום במקדש קשורות לדרגות שונות בקדושת המקום, שככל שקדושת חלק המקדש נעלית יותר כך גבוה יותר מקומו - מדוע לא היו מדרגות, ומדרגות רבות, במעבר לקודש הקדשים?
והרי, קודש הקדשים היה, כשמו, נבדל בקדושתו מכל חלקי בית
המקדש, כדברי הרמב"ם בפרקים הבאים", שהקדושה הנעלית ביותר% היא בבית קדש הקדשים, ,שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום הכפורים בשעת העבודה". ואם כך, צריך היה מקומו של קדש הקדשים להיות גבוה הרבה יותר מהחלקים האחרים?!
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את ההבדל שדלעיל בין המשכן לבין המקדש, לפי תורת החסידות *:
המשכן, שהיה דירת ארעי, כביכול, לקדוש-ברוך-הוא, = נבנה מקרשים ומיריעות - מן הצומח ומן החי, ורק הקרקע, שעליה הקימו את המשכן באופן זמני היתה דומם, עפר9י. ואילו בית המקדש, שהיה ,דירת קבע" של הקדוש-ברוך-הוא נבנה בעיקר מאבנים - ,ואין בונים בו עץ בולט כלל אלא או
הערות
- 1. ראה א שיחות 6
- 7. פ"ז הכ"ב.
- 8. כי חלק העל" שה" מכוון על קדש הקדשים ש,אין נכנסים לו אלא פעם אחת בשבוע לידע כו'" (שם הכ"ג) אינה עלי' בקדושה לגבי קה"ק - עי' לשון הרמב"ם שם (שלא כתב כמו בהשאר שלפנ"ז ,מקודש ממנו"). והרי מפורש ברמב"ם (לעיל הי"ג) דרק ,עשר קדושות הן בא"י וזו למעלה מזו". ובקרית ספר שם ,דאע"ג דעליות לא נתקדשו כו' עליות היכל נתקדשו .. וקדושתה שלא יכנסו שם ללא לצורך דהא קדושת היכל גמי היא כו'". וראה תוי"ט - מדות פ"ד מ"ה; כלים ספ"א ד"ה קדש הקדשים.
- 9. תו"א ר"פ ויגש. תו"ח ויגש שם פ"ח. סדור כא, ב. ועוד. וראה לקו"ש [המתורגם] ח'ו ע' 17 ואילך. ח"ט [המתורגם] ע' 63 ואילך. ובכ"מ.
- 0. כ"ה בתו"א. וצ"ע שלא נזכרו שם האדנים שהיו דומם. ובתו"ח שם צב, ג; ושם צג, ב: ובחי' אדני הקרשים דמשכן מדומם דכסף.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.