54

1 רש" אינו מציין ,חסר", כאשר אין משמעות של חסרון

לפי זה יובנו הבדלי הניסוח בפירוש רש"י, אשר לפעמים הוא אומר ,חסר וי"ו", .חסר כתיב" וכדומה, ולפעמים אין הוא אומר זאת:

כאשר הכתיב החסר מבטא חסרון במשמעות המילה, או הענין, אז אומר רש"י .חסר כתיב" וכדומה.

אך כאשר הכתיב החסר אינו מבטא חסרון, אלא מביע משהו אחר, או הדגשה מסויימת בענין עצמו - אין רש"י אומר .חסר כתיב", כי אין כאן חסרון במפורש, אלא זוהי הדגשה של ההבדל במילה זו, הרומזת למשמעות מיוחדת.

ובדוגמאות שלעיל:

בפירוש הראשון על ,יהי מארת" אומר רש"י ,,חסר וי"ו כתיב, על שהוא יום מארה ליפול...", יש חסרון במילה ,מאורות".

וכן בפסוק ,ועפרון ישב" אומר רש"י .כתיב חסר" - כי הדבר מבטא חסרון בעפרון, בענין .ישב" - .אותו היוס מינוהו שוטר עליהם מפני חשיבותו של אברהם שהיה צריך לו, עלה לגדולה". כלומר, התורה רומזת בכך, שלעפרון מצד עצמו היה .,חסרון", הוא לא נבדל בגדולה בין בני חת, אלא ,מפני חשיבותו של אברהם שהיה צריך לו,

עלה לגדולה" - רק אז התחיל הענין של שישב" אצלן?*.

לעומת זאת, בפרשת נח, על המילה ,מנעריו", אין רש"י אומר .חסר כתיב" או ,חסר וי"ו" וכדומה, אלא ,מנעריו כתיב משננער לצאת... כי כאן אין הדבר מבטא חסרון בענין ,נעריו", אלא להיפך - הדבר מוסיף במשמעות הפסוק, ומסביר לימוד זכות על האדם, שמשום שמיד ,משננער לצאת ממעי אמו ניתן בו יצר הרע", ולא רק מנעוריו'י, ולכן מתחזק הטעם ל.לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעריו".

וכן במקומות רבים נוספים, שבהם אין רש"י אומר ,חסר כתיב", הרי זה מסיבה זו. לדוגמא: בפעם הראשונה בתורה (מספר פסוקים אחרי הפירוש על ,מארת חסר ו' כתיב") שבה מפרש רש"י את הענין של .חסר", בלי לציין את המילה ,חסר"?:

על המילה ..התנינם"", מביא רש"י מדברי אגדה: .הוא לויתן ובן זוגו שבראם זכר ונקבה, והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבוא, שאם יפרו וירבו לא יתקיים העולם בפניהם,