51

בכתיב חסר -- .לחת", שלא?' כמסורה שלפנינו*'. ובפרשתנו, שוב, שיטת רש"י היא, שלפני המילים ,ואשב בהר" כתובה פעמיים המילה ,לחת" בכתיב חסר

- כי?י בכל זאת תישאר השאלה על הפסוק עצמו, כדלעיל - מדוע התורה משנה את הכתיב דוקא בפסוק יא, וכך גם לגבי פרשת תשא, כדי להדגיש ש,לחת חסר כתיב ששתיהם שוות", ולא לפני כן, בפסוק ט, ששם מופיע אותו ניסוח ,לוחת האבנים לוחת הברית".

ד. הבדלים בלשון רש"י

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר דיוק בדברי רש"י בפירושיו על התורה

7) וע"ד פרש"י ח"ש ותרומה שם*; דברים (א, יג) - שהוא לא כבמסורה שלנו (ראה מנחת שי שם).

8) וכ"ה (כלפנינו) גם במסורה ובמנחת שי תשא שם.

9 נוסף על העיקר שדוחק גדול לומר כן (מבלי כל מקור), מכיון שברש"י אין רמז ע"ז*. ובפרט שבמסורה ומנחת שי שאסף מכו"כ ספרים ונוסחאות לא הביא שינויים בפ' תשא (וכבהערה הקודמת).

עקב א

בענין חסר (ויתיר), אשר בענין זה אנו מוצאים התבטאויות שונות בדברי רש"י:

לפעמים אומר רש"י ,חסר וי"ן"?, ,חסר כתיב"< וכדומה?, ובמקומות אחרים מציין רש"י רק את המילה כפי שהיא כתובה בפסוק, ואינו מדגיש ,חסר וי"ו" או ,חסר כתיב" וכדומה3, כפי שהוא אומר בפרשתנו*: .לחת כתיב".

וכיון שלשונו של רש"י מדוייקת ביותר, מובן שאף הבדלים אלו בדבריו מדוייקים ביותר, ויש להם משמעות. במיוחד, שאלה הם שיויים שאנו מוצאים במקומות רבים בפירוש רש"י על התורה, לעתים באופן הראשון, ולעתים באופן השני.

2 נח ט, יב: נכתב חסר; תולדות כה, כד (וישב לח, כז): חסר (סתם); ויקהל לה, כז: נחסרה אות כו' (אלא שמסיים ג"כ ,והנשאם כתיב" - כבמקומות שבהערה הבאה).

3 בראשית א, כא. ו, ב. נח ח, כא. לך יד, יד. וירא יח, א. יט, א. ח"ש כד, לט. תשא לא, יח*. (נשא ז, א**). דברים ב, לג. ואתחנן ה ט.