49

10 לקוטי שאנו מוצאים מספר פעמים שהוא נוהג כך בפירושו.

אך אין מובן, מדוע מפרש זאת רש"י על אחד מן (או כל) הפסוקים (י, יא, טו, יז) ולא מיד במקום שבו מופיעה המילה ,לוחת" בכתיב חסר בפעם הראשונה, בפסוק ט?

אין לומר שרש"י מפרש זאת דוקא בפסוק יא? (או יזו, אשר שם חסרות במילה ,לחת" שתי הואוי"ם*, גם הוא"ו שלאחר הלמ"ד - ולא בפסוק ט', או ', ששם כתובה המילה .לוחת" עם וא"ו לאחר הלמ"ד, כי לתוכן הפירוש ,לחת" כתיב ששתיהם שוות" חשובה רק הוא"ו שלאחר החי"ת, שכאשר היא חסרה, הופכת המילה ,לחת" מלשון רבים ללשון יחיד, ואילו הוא"ו שלאחר הלמ"ד. אינה משנה בענין זה - גם כאשר המילה ,לוחת" מופיעה בכתיב שבו חסרה הוא"ו רק לאחר החי"ת, אפשר ללמוד ,ששתיהם שוות"ל.

עקב א

ב. מדוע לא לפני כןי

יותר מכך: אם רש"י צריך לחזור על פירושו, שכבר מופיע בפרשת תשא, לאחר הפסקה ארוכה בין חומש שמות לחומש דברים - הוא היה צריך להקדים ולעשות זאת לא בפרשתנו, פרשת עקב, אלא בפרשת ואתחנן"', שגם שם נאמר, לאחר עשרת הדברות, ,לחת" בכתיב חסר וא"ו: ,ויכתבם על שני לחת אבנים ויתנם אלי".

ולאמיתו של דבר מתעוררת אותה תמיהה אף לגבי פירוש רש"י בפעם הראשונה בחומש שמות - בפרשת תשא: גם שם אין זו הפעם הראשונה שבה כתובה המילה ,לחת" בכתיב חסר, אלא כך נאמר כבר לפני כן, בפרשת משפטים'': .ואתנה לך את לחת האבן...", והמילה .לחת" מופיעה בכתיב חסר (בלי שתי ואוי"ם), בדיוק כבפרשת תשא. ואם כך, מדוע אין רש"י מפרש זאת בפרשת משפטים, ששם כתובה המילה ,לחת" בפעם הראשונה בכתיב חסר, אלא הוא משתהה עד פרשת תשא?י?