48
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
56 לקוטי האלוקי המלובש בסדר ההשתלשלות, ,אור הממלא". ב) השכר בתחיית המתים, שאז יאיר ה;אור מקיף" שלמעלה מהשתלשלות, ,אור הסובב", שזהו שכר בלתי מוגבל.
ולכן: השכר הקשור עם אור הממלא המצומצם לפי ערך הנבראים, מכיוון שלגבי אור זה עבודת הנבראים תופסת מקום, השכר הוא באופן טבעי*: עבודת בני ישראל יוצרת את השכר;
לעומת זאת, על שכר המצוה של אור הסובב אין שייך לומר שהוא ענין טבעי בעבודה - משום שלגבי אור זה אין עבודת הנבראים תופסת מקום; אלא זהו ענין נסי שאיננו מוכרח, והוא בא בדרך מתנה מצד רצונו יתברך.
ואתחנן ג
וזהו הטעם מדוע ,ולמחר לעולם הבא ליטול שכרם":
בעולם זה מאיר בגלוי ממש רק השכר המוגבל*, מצד אור הממלא, ולכן תשלום השכר הוא באופן של ,לקבל שכרם" - עבודתו של יהודי פועלת את נתנת השכר, כך שהוא מגיע אליו בדרך ממילא והוא צריך רק לקבלו;
לעומת זאת ,למחר לעולם הבא", כאשר יאיר השכר הבלתי גבולי מצד אור הסובב* - הרי תשלום שכר זה הוא באופן של ,ליטול שכרם", השכר אינו מגיע בדרך ממילא, אלא ישנה פעולה נפרדת של נתינת ונטילת השכר.
(משיחת ש"פ ואתחנן תשכ"ת)
[המתורגם] ע' 73. ועוד) - מ"מ מובן, שמכיון שהמדובר באור הסובב שלמעלה מנבראים, הרי בערך העבודה (המוגבלת) של נברא, הוא ענין של חסד ומתנה (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט שם. ועוד).
5 ראה אגה"ק סי' ג.
כ69
הערות
- 1. באלקותו ית'" (סהמ"צ להצ"צ שם - טו, ריש ע"ב).
- 3. כי לאחרי שעלה ברצונו ית' שהעבודה תעורר - נעשה כן באמת* (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 112 הערה 13. וש"נ) וראה אגרות קודש שם, שזהו הטעם ששכר הו"ע טבעי. ע"ש (ושם מהגה"ה בשל"ה שם, שגם לפי הרמב"ן שכר מצוה מסובב מן המצוה עצמה אלא שבא בדרך סגולה. עיי"ש. וראה לעיל הערה 40: הכרח אלקי רצוני).
- 4. אף שגם אור הסובב נמשך ע"י עבודת האדם ובאופן שהעבודה היא היא הממשיכה את האור (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד שם. ח"ט
- 4. *) ולהעיר מלקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 415 (ולקמן ע' 158), שהעניך דשכר מצוה הוא הלכה - שהקב"ה ,,מחויב" כביכול לשלם שכר מצות כמו שמשלמים לפועל (ראה לעיל סעיף ג), ע"ש באורך.
- 6. ראה בהנסמן בהערה 41. ושם, שזהו (בעיקר) בעולם התחי'. ולהעיר מהגירסא בפרש"י לע"י עירובין שם (ד"ה ולא למחר) ובענף יוסף שם.
- 7. ע"פ המבואר באגרות קודש שם, דדוקא בשכר המוגבל שייך העכבה והפסק ח"ו ע"י מדת הדין, אבל מה שנותנים מלמעלה בדרך מתנה חסד בלתי מוגבל, אין שייך בו עכבה והפסק של מדת הדין - מובנת השייכות למשנת"ל (סעיף ו7ז בפירוש ,,ליטול שכרם", שנוטל מעצמו ואין שייך לעכב השכר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.