46

59 לקוטי לעומת זאת לעתיד לבוא, בעולם הבא - זמן שהוא ,יום שכולו שבת"* - יש לומר שלא יהיה ענין בית"דין של מעלה, בדומה לכך שבשבת סגוריםיי כל בתידדינים; ובמילא, אם יהודי יעשה מעשה טוב שעבורו מגיע לו שכר, לא ייתכן שיחול בכך כל עיכוב והריהו נוטל את שכרו.

ח. העבודה של בני ישראל לעתיד תהיה - ,ליטול שכרם"

קיים הבדל נוסף בין שתי הלשונות ,לקבל" ו,ליטול":

,לקבל שכרם" מורה - שהשכר מגיע לאדם עלדידי הנותן; לא זו בלבד שהנותן קבע את שכרו, כי אם הוא גם מעניק לו אותו, האדם רק ,,מקבל" את השכר.

לעומת זאת ,ליטול שכרם" מורה, שהאדם צריך לקחת זאת - הנותן קובע שכר עבור המקבל, אך כדי שזה יגיע אליו, נדרשת פעולתו, שהוא יהיה ה,נוטל" אותו.

ובכך מדגיש רש"י את ההבדל בין הייעודים הגשמיים ובין השכר של העולם הבא:

ואתחנן ג

היעודים הגשמיים הינם בבחינת ,לקבל שכרם": הקדוש-ברוך-הוא נותן ליהודים כל טוב סלה ב,בני חיי ומזוני" - ובכולם - ,רוויחי", ובאופן שהיהודי מקבל את שכרו בדרך ממילא (ללא כל פעולה נוספת מצדו);

לעומת זאת, השכר הרוחני בעולם הבא הוא סוג שכר נעלה יותר: חיי עולם הבא אינם כאלו בהם האדם הינו רק ,מקבל" - אלא האדם צריך ,ליטול" את השכר; נמצאים אז בעולם בו קיימת אפשרות ליהנות ,מזיו השכינה", אך כדי ליהנות מכך בפועל הכרחית פעולה של ,ליטול שכרם"*.

ובכך מבהיר רש"י ענין נוסף בפסוק:

מלימוד הפסוק ,ושמרת... היום לעשותם" ניתן להבין, כאילו הענין של שמירת התורה והמצוות שייך היום" דווקא. מתעוררת איפוא השאלה: במה תתבטא העבודה של היהודים ,,למחר", בעולם הבא? שהרי אפילו בפשטות מבינים כי אין כל מקום לומר שבעולם הבא לא יהיה, חס וחלילה, ענין של עבודת השם?

אומר רש"י - ,ולמחר לעולם הבא ליטול שכרם": בעולם הבא יתעסקו בני ישראל בעבודה של ,,ליטול שכרם""*.

- לפי זה נמצא, שפירוש רש"י זה כלל לא קשור לדיון האם ישנו ,שכר