44

020 לקוטי ה. הביאור נעוץ בדיוק לשון רש"י

ויש לומר, כי רש"י מבהיר את כל השאלות האמורות בדיוק לשונו - ,ולמחר... ליטול שכרם".

- במסכת עירובין (בנוסח שלפנינו"?) הלשון ,,למחר לקבל שכרם", אך רש"י בוחר דוקא את הגירסא שבמסכת עבודה-זרה"?: ,ליטול שכרם". הדיוק בולט יותר לאור העובדה המוזכרת לעיל, שבתחילת דבריו בוחר רש"י את הלשון ממסכת עירובין - ,ולמחר..." - ולא זו שבמסכת עבודה-זרה, ,ולא היום...".

ויש לומר הביאור בזה בהקדם, כי ההבדל בין הלשונות ,לקבל" ו,ליטול" - הוא:

,לקבל שכרם" מורה שהשכר בא מצד הנותן - המקבל אינו אדון ליטול את השכר בעצמו, כי זה דבר התלוי לגמרי בנותן, ואילו הוא רק בבחינת ,מקבל"; לעומת זאת, ,,ליטול שכרם" מורה, שהאדם לוקח בעצמו את השכר המגיע לו.

ואתחנן ג

ובכך מבהיר רש"י שכאן מדובר אודות טוג שונה באופן תשלום השכר: ,למחר לעולם הבא" יתחדש, שאז תהיה לבני ישראל בעלות על שכרם, הם ייקחו, ,ייטלו" בעצמם את שכרם?.

נמצא, כי אין לכך שום קשר עם הקביעה ש,שכר מצוה בהאי עלמא ליכא": כאמור, סובר רש"י בפשוטו של מקרא כי שכר מצוה קיים כבר בעולם הזה, וכמפורש בפסוקים רבים העוסקים בייעודים הגשמיים כשכר על קיום התורה והמצוות.

אך בעולם הזה ענין השכר הוא באופן של ,לקבל שכרם": הקדושברוך-הוא נותן ליהודים כל טוב סלה ב"בני חיי ומזוני (ובכולם) רוויחי" (=בהרחבה). אך אין ליהודי את הכח והתוקף ליטול בעצמו את השכר. ולפיכך, יתכן שיתערבו בתהליך זה סיבות שונות וצדדיות, שיגרמו בפועל שהוא לא יקבל? את השכר,

[בדומה לדברי הגמרא** על הסיפור בו ראה ר' יעקב, אחד ,שאמר לו אביו עלה לבירה (=למגדל) והבא לי גוזלות, ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים ובחזירתו נפל ומת" (=ושואלים