41

ב. לא מסתבר בדרך הפשט שאין שכר למצוות בעולם הזה

אך קשה לקבל פירוש זה בדברי רש"י, כי:

א) לפי זה היה לרש"י להדגיש - בדומה לגמרא - את הניגוד בין הפסוקים, שבפסוק זה (,ושמרת... היום לעשותם") מדובר (כבר לא אודות ,שונאיו", אלא) אודות צדיקים גמורים". אך מלשונו הסתמית של רש"י ,היום לעשותם, ולמחר..." - מבלי להצביע על הבדל כלשהו - משמע, שרש"י בא לומר כלל הנוגע לכל בני ישראלי.

ב) ועוד ועיקר: כיצד יתכן לומר כי לפי פירוש רש"י - בהתאם לפשוטו של מקרא - אין שכר על המצוות בעולם הזה (,שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"), בה בשעה שפסוקים רבים בחומש כוללים הבטחות לברכות גשמיות רבות עבור קיום התורה והמצוות - ובלשון הכתוב*: ,,אם בחוקותי תלכו... ונתתי גשמיכם בעתם" (עם כל הברכות המנויות בפרשה). ויתירה מזו: תיכף

6*) וכן הו"ל להדגיש ,אבל יאחר לצדיקים כו'" (דלא כ,שונאיו" ש,לא יאחר"). וע"ד לשון רש"י לקמן האזינו לב, ד.

7 אף שכמובן לא נכלל בזה ,שונאיו" שבפסוק הקודם - מ"מ מובן ג"כ שלא כל העובר על מצות הוא מ,שונאיו" ח"ו. והו"ל לרש"י לפרש (כבגמרא) שכאן איירי בצדיקים (גמורים) דוקא.

8 ר"פ בחוקותי.

לאחר הפסוק שלנו באים הפסוקים? ,,והיה עקב תשמעון... ואהבך וברכך... וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך... ברוך תהי'... והסיר... ואכלת.. .%'?!

ג. דחיית ההסבר שברכות גשמיות אינן ,שכר"

המפרשים'' מתרצים על פי דברי הרמב"ם?' הידועים, אשר שכר המצוות לאמיתתו הוא חיי העולם הבא, וכל היעודים הגשמיים נועדו רק בכדי ,שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה כו' כדי שנזכה לחיי העולם הבא".

וזו הכוונה ,,למחר לעולם הבא ליטול שכרם" - משום שהשכר האמתי על קיום המצוה - בלשון הרמב"ם שם: ,סוף מתן שכרן של מצוות" - הוא חיי העולם הבא, ועל זה נאמר ,שכר מצוה בהאי עלמא ליכא".