38

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

כאשר יהודי עושה חשבון צדק בנפשו ומרגיש שהוא במצב של ,תלמיד שאינו הגון", הוא עלול להתייאש ח"ו - כיצד יוכל לצאת ממצב זה ולהפוך לתלמיד הגון, ומי אף מדבר על להיות ,בעל חכמה"?

העצה לכך היא ,עשה לך רב": כאשר ימצא רב אמיתי, הרי ברור שרב זה יעשה כל מאמץ להפכו ל,תלמיד הגון".

ובכל מצב שהוא שרוי בו בהווה - כל עוד הוא נמנה עם ,מבקשיה" - הוא רוצה להיות תלמיד הגון, הרי אף אם בינתיים הוא שרוי עדיין במצב ירוד כל כך הדורש מן הרב ירידה והשפלה בדומה לגלות - פוסקת התורה, ש,תלמיד שגלה מגלים רבו עמו", ולכן, בנוסף לכך שרבו ילמדהו תורה, הוא יתמסר* להפיכתו לתלמיד הגון, עד לדרגה של ,בעל חכמה", ועד להיותו כמו הרב ממש.

זי הקשר עם הקב"ה - תמידי הענין של ,,תלמיד שגלה מגלין רבו עמו" קיים גם בעבודתו הרוחנית של כל אחד ואחד:

כל יהודי קשור לקדוש-ברוך-הוא בדומה, כביכול, כתלמיד אל רבו, כנאמר* ,וכל בניך (כל יהודי) לימודי

(תלמידי*) הוי'". וכאשר יהודי חוטא ח"ו נגד ה', הרי הוא לפי שעה ,תלמיד שאינו הגון", עד אשר שב ורפא לו.

הגורם לאפשרות לחטא הוא מפני שאין התלמיד ,בעל חכמה"*.

ההסבר לכך הוא: אדמו"ר הזקן מבאר בספר התניא?* את הפסוק הזה ,החכמה תחיה בעליה", שחיותו של היהודי היא מהקדוש-ברוך-הוא - ,אין סוף ברוך-הוא", ומייחסים את חיותו לחכמה - .החכמה תחיה", כי ,אין סוף ברוך-הוא מלובש בבחינת חכמה שבנפש האדם יהיה מי שיהיה מישראל", והחיות מהקדוש-ברוך-הוא מתפשטת ,בכל בחינות הנפש כולה להחיותה" על ידי בחינת החכמה.

ולכן, כאשר יהודי נמנה עם ,בעלי חכמה"", הוא חש בקשר שלו עם הקדוש-ברוך-הוא - עם ,אין סוף ברוך-הוא" אשר ,מלובש בבחינת החכמה שבנפש" - ומובן שאין אפשרות אצלו לחטא. האפשרות לחטא נובעת מכך% שהאדם אינו .בעל חכמה" ואינו חש את הקשר עם ,רבו" זה הקדוש-ברוך-הוא.

הערות

  1. 8. וראה לקמן סעיף ח הדיוק ד,מגלין רבו עמו". 9 ישע" נד, יג.
  2. 2. ואתחנן ג שיחות 9
  3. 0. מצודות שם. וראה רד"ה וכל בניך תרפ"ט (סה"מ קונטרסים ח"א טז, ב). ועוד.
  4. 1. וכ"ה גם בפשטות הענין, כמרז"ל (סוטה ג, א) אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות (היפך ה,חכמה"). וראה הערה 43.
  5. 2. פי"ח.
  6. 3. ראה תניא פכ"ד (ל, א ואילך). ושם (וכן לפנ"ז פי"ט - כה, א) שהוא מצד הרוח שטות המכסה על בחי' חכמה שבנפש.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.