25
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
.בגד" - התקשרות כל כוחות הנפש לקדושברוך-הוא
ולכן מדגיש רב לוי יצחק מברדיטשוב שמראים ליהודי את בית המקדש, כפי שהוא בדומה ל,בגד", שהוא כמדת הלובשו, שניכר בו הקשר אל הקדוש-ברוך-הוא לא רק באופן של ,בית", כדלעיל, קשר כללי, אלא כ,לבוש" לקדוש-ברוך-הוא, שכל הפרטים שבו הם כ;בניינא דקודשא בריך הוא",
כי. זוהי נתינת הכוח% לעבודה שצריכה להיות אצל כל יהודי, שבנוסף לקשר הכללי שלו עם הקדוש-ברוךהוא, והתמסרותו הכללית לעבודת ה', צריך להיות אצלו קשר עם הקדושברוך-הוא בכל פרט ופרט, בדומה ל,,בגד", אשר יקיף את כל כוחות נפשו לפרטיהם: בשכל - שכל מציאותו היא הכרה באלקות, ,לדעת דעת בוראו"*.
שבת חזון שיחות -
במדת האהבה - שכל מהותה תהיה אהבת ה', וכך בכל המדות. ואז לא יהא אפשרי אצלו שום רגש אחר ח"ו שאינו קשור לה'.
ואז תהיה ההליכה בדרך הישרה לטבע שלו5.
עבודה זו מחישה ומזרזת את גילוי בית המקדש השלישי, אשר ,בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים"*, שעל ידי ה,חזון" מגיעים ל,ותחזינה עינינו"ף, לראות את בית המקדש בעיני בשר למטה מעשרה טפחים, במהרה בימינו, ובעגלא דידן ממש.
(משיחות ש"פ חזהן תשמ"ב, תשדיםמ)
כ69
הערות
- 3. ראה שער האמונה שם, דבכדי להגיע לראי' והכרה חושית בכח הפועל האלקי בנפעל כמו שיהי' לע"ל שידע כל פעול כו' הוא דוקא ע"י מס"נ האמיתית בהזדככות גדולה מאד בנה"ט בבל כחותי" החומריים להפוך כל תאוה חומריית מן הקצה לקצה. ושם גם מה שהה"מ הגיע לזה בסוף ימיו ,אחר כל הצומות וסיגופים ועוצם הטהרה והקדושה בעבודה תמה שבמוח ולב כו'".
- 4. ראה רמב"ם סוף הל' מלכים.
- 5. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חי"ז (ע' 0. וש"נ) בפי' ,וראו כל בשר", דראיית ,בבוד ה'" לעת"ל תהי' ב,דרך פשיטות", היינו מצד תכונות וטבע דהבשר. וכמו שעיני בשר רואים עכשיו דברים גשמיים. עיי"ש בארוכה.
- 4. וזהו תוכן ענין המבואר בפנים, דהליכה בדרך הישר נעשה אצלו כמו טבע, היינו שזהו טבע מציאותו, דטבע ותכונה דכל כחות פרטיים שלו הוא עבודת ה' (משא"כ כאשר רק משעבד וכופה לבו לאהבת ה' כנ"ל). וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 27.
- 6. רש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. ובכ"מ.
- 7. לשון הצ"צ באוה"ת נ"ך שם (בפנים): ומחזון ותחזינה עינינו. וראה בהערה שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.