11

המקדש או בתי כנסיות או בתי מדרשות". מתעוררת השאלה"*: מכיון

שהקדושדברוך-הוא מקיים, כביכול, את המצוות שהוא מצווה לישראל, כנאמר ,מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל"*. - כיצד יתכןוי שהקדושדברוך-הוא הרשה להחריב את בית המקדש, ויתירה מזו: הדבר נעשה בשליחותו יתברך, כנאמר בנבואה?י ,הנני שולח ולקחתי... ואל נבוכדראצר

ואם משום שבני ישראל לא היו ראויים לקיום בית המקדש - היה יכול הקדוש-ברוך-הוא לגנוז את המקדש, בדומה למה שמצינו במשכן ש,נגנז אוהל מועד... "*, ויתירה מזו: במקדש עצמו נאמר כי ,טבעו בארץ שעריה"י, ובדומה לכך כמה כלים נגנזו'.

דברים - שבת חזון שיחות -

ה. סת*רה במטרה לבנות - דינה כבנייה

בנוגע לאיסור של ,בל תשחית", ניתן לכאורה לתרץ על פי מאמר רז"ל על הפסוק'* ,בלה ה' את חמתו" - ,שפך חמתו על העצים ועל האבנים ולא שפך חמתו על ישראל" (ולכן לא אמר אסף ,בכי לאסף" אלא ,,מזמור לאסף").

ולכן אין זה ענין של ,בל תשחית", משום שהאיסור הוא רק ,כשעושה דרך השחתה וקלקול, אבל על מנת לתקן מותר לקלקל אם אי אפשר לתקן אלא על ידי קלקול זה"'י.

ובדומה לדין בנוגע למלאכת שבת, אשר ,כל המקלקלין פטורין"3 (ואם ,קרע בגדים או שרפן או שבר כלים דרך השחתה הרי זה פטור"*), ואף על פי כן ,,הקורע בחמתו או על המת שהוא חייב לקרוע עליו חייב מפני שמיישב דעתו בדבר זה וינוח יצרו, והואיל וחמתו שוככה בדבר זה הרי הוא כמתקן וחייב"+; ובדומה לכך בעניננו: מכיון שחורבן בית המקדש היה באופן של ,,כילה .. חמתו" הרי זה ענין של תיקון.

יתירה מזו: על ידי כך ש"כילה .. חמתו" הרי ,לא שפך חמתו על ישראל". נמצא, שבנוגע לבני ישראל