5
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
עצבים אפרים הנח לו". בלי להתחשב במצבם השפל ביותר, בהיותם עובדי עבודה זרה, האחדות מגינה עליהם, ומונעת פגיעה בהם'", עד אשר ,אמר* המקום כביכול איני יכול לשלוט בהם".
וכך גם בהלכה זו, שאף לפני שמתכפר לרוצח בשגגה, הרי האחדות של עיר המקלט מגינה עליו.
3 .קריה" - הגנה רוחנית
לפי כל האמור לעיל יובן גם המושג ,קריה" המופיע במלחמת סיחון ועוג:
כאמור, ריבוי הדיורין ב;קריה", מצביע על אחדות של תושבי העיר. ואת זאת מציינת התורה, שאצל סיחון ועוג לא היתה רק עוצמה גשמית רבה ביותר*, אלא יותר מכך, היתה אצלם אחדות, עריהם היו בבחינת קריות, וזו היתה עבורם הגנה רוחנית*.
כפי שמוצאים גם לגבי בני נח, כפי שמוסבר? שדור הפלגה לא הוכחד כדור המבול, כיל הם ,היו נוהגים
דברים
אהבה ורעות ביניהם, שנאמר* שפה אחת ודברים אחדים"*, ואילו דור המבול ,היו גזלנים והיתה מריבה ביניהם"".
וזוהי הגדולה שמדגישה התורה במלחמת סיחון ועוג ,לא היתה קריה אשר שגבה ממנו", ,לא היתה קריה אשר לא לקחנו מאתם", שאפילו ערים שהיו בבחינת ,קריה", שררו בהן אחדות ושלום, והיתה להן הגנה רוחנית, למרות זאת נצחו בני ישראל גם שם וכבשו גם ערים אלו.
לפי זה מובן, שקריה היא מעלה יותר מערים בצורות, כי" זוהי הגנה רוחנית בנוסף, וביתר תוקף, על ההגנות% הגשמיות 9. ומשום כך מציינת התורה
הערות
- 3. ראה גם ירושלמי פאה פ"א ה"א (קרוב לסופה) - בנוגע דורו של אחאב, דמכיון ,שלא הי' להן דילטורין היו יורדין למלחמה ונוצחין". ע"ש. וראה תו"ח שם עד, סע"ד.
- 4. ב"ר שם.
- 5. ערים בצורות חומה גבוהה דלתים ובריח. ועוד (ראה פרש"י חקת כא, כג. ועוד).
- 6. וע"ד ההגנה הרוחנית בנוגע לעוג (פרש"י שם, לד. דברים ג, ב).
- 7. ב"ר שם. פרש"י נח יא, ט.
- 8. עד"ז הוא באדר"נ פי"ב, ז - בהחילוק בין דור הפלגה ואנשי סדום.
- 9. נח שם, א.
- 0. ל' רש"י הנ"ל.
- 1. וע"ד טעם יראת משה מעוג - ראה פרש"י שבהערה 56.
- 10. וע"פ מ"ש בתו"ח שם (עה, ב ואילך) שהאחדות קשורה עם השייכות והביטול לאלקות (ע"ש), מובן שההגנה הרוחנית שלו (זכות ששמש את אברהם - .בטל" לו) מוסיפה גם בענין ה,קרי'" - האחדות - שלו.
- 11. ועפ"ז תומתק ההוספה באריכות ,לא היתה קרו אשר לא לקחנו מאתם" בנוגע לעוג (לא בקיצור - וגם הקריות), ובפרט שכבר נאמר בנוגע לכיבוש דקריות סיחון, כי אצל עוג הי' ענין הקרי' - אחדות - בתוקף יותר.
- 2. ובפרט דהגנה גשמית דתוקף הערים לא היתה אצלם, דהרי יצאו מהערים (כנ"ל הערה 7).
- 3. וגם ברוחניות הענינים: תוכן העבודה דעיר חומה הו"ע דסור מרע, שהחומה מונע האויב כו' ליכנס תוך העיר; משא"כ תוכן הענין דקרי' הוא עבודה חיובית - אחדות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.