2

הרמ"ה שמיישבים שם כהנים לויים וישראלים ,,לפי שיש בהם מדת ענוה ורחמנות ולא יהיו שופכי דמים. וגם לא ימסרו את הרוצח ביד גואל הדם".

לפי טעם זה ההלכה שלעיל דומה לתנאים האחרים שחייבים להיות בערי המקלט, כפי שמפורט בגמרא וברמב"ם, ,ערי< מקלט אין עושין אותן לא עיירות גדולות ולא כרכים גדולים ולא קטנים, אלא עיירות בינוניות, ואין מושיבין אותן אלא במקום שווקים ובמקום המים, ואם אין שם מים מכניסין לתוכן מים" - שכל אלו הם תנאים צדדיים שצריכים להיות בערי המקלט למען תועלתו של הגולה5.

טעם נוסף מופיע בדברי ה,אחרונים"*: ייתכן, שבעיר המקלט יתרבו גולים שרצחו, והעיר לא תוכל לקלוט יותר, כי ,עיר שרובה רוצחים

אינה קולטת"?. לכן מיישבים שם ,כהנים לויים וישראלים" שיהיו תושבי העיר, והם יהוו את הרוב, ולא הגולים.

לפי זה הדין שהוזכר לעיל אינו פרט צדדי בעיר המקלט, אלא הוא קשור לקליטה עצמה. בכל זאת זהו תנאי שלילי, הבא לשלול ולמנוע את החשש שהעיר תיושב רובה ברוצחים.

אבל מכך שבעל סדר הדורות קושר דין זה לפסוק?' והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רוצח מכה נפש בשגגה" - שבו נאמרת עצם המצוה של ערי מקלט - מובן, שזוהי הלכה הקשורה לעצם קיום הציווי של ערי מקלט. כלומר, לא זו בלבד שאין זה פרט שולי, כיצד על תושבי העיר להתייחס אל הגולה, אלא הלכה זו אינה שלילית בלבד, הבאה לבטל את החשש של התרבות הגולים ואי יכולת העיר לקלוט, אלא זהו ענין חיובי המאפשר ומביא לידי הקליטה בעיר המקלט.

הדבר מוכח יותר גם מלשון הפסוק ,והקריתם לכם ערים", שלאחר מכן נאמר ,ערי מקלט תהיינה לכם". מכך מובן שהענין של ,כי הערים תעשו אותם קריה" חשוב לעצם היותה עיר, ורק אז חל עליה דין של ,,עיר מקלט"< = ,,ערי מקלט תהיינה לכם".

יש איפוא להבין: מה ההבדל בין