1

שיחה א

דברים

א. ,עיר"; ,קריה"

בפרשתנו כשהתורה מתארת את כיבוש סיחון וארצו, נאמר' ,ונלכד את כל עריו בעת ההיא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף... לא היתה קריה אשר שגבה ממנו". וכך נאמר גם לגבי כיבוש ארץ עוג? ,לא היתה קריה אשר לא לקחנו מאתם".

מפשטות לשון הפסוק ,לא היתה קריה", למרות שלפני כן נאמר ,,ונלכד את כל עריו, מובן, שקריה אינה בדיוק כעיר, ושהתורה משנה בניסוחה רק לשם יופי המליצהי, אלא למושג קריה יש משמעות אחרת, ואת זאת מוסיפה התורה ,,לא היתה (אפילו) קריה אשר שגבה ממנו .. אשר לא לקחנו מאתם" - לא זו בלבד שכבשו את הערים, אלא גם את הקריות.

מהו ההבדל בין ,קריה" לבין עיר? ומה היתרון בכך שגם הקריות נכבשו?

יש המפרשים', ש,קריה" היא עיר מוקפת חומה, בעוד שבמושג עיר הכוונה היא לעיר פרזות, כפי שאומרת התורה מיד לאחר מכן ,לא היתה

קריה... ששים עיר..."?, ,כל אלה ערים בצורות חומה גבוהה... לבד מערי הפרזי..."*. והחידוש הוא, שלא זו בלבד שערי הפרזי נכבשו, אלא נכבשו גם הקריות, הערים המוקפות חומה שמוגנות הרבה יותר.

אבל דוקא מכך יש לדייק ולומר, שמפסוקים אלו נלמדת ההוכחה להיפך: מעצם העובדה שהתורה מוסיפה את ההבדל הזה, בין = ,ערים בצורות חומה..." לבין ,ער הפרזים" בפסוק נפרד", מובן, שבהבדל בין ,עיר" לבין ,קריה" בפסוק הקודם, הכוונה היא להבדל אחר*. ובמיוחד כאשר את ההבדל שבין ,,עיר" לבין ,קריה" כבר מציינת התורה במלחמת סיחון שלפני כן, ושם אין מוזכר ההבדל של ,ערים בצורות = חומה..." לעומת ,ערי הפרזי"*.