342
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ג) לאיזה תועלת הי' מופת דדבור האתון.
ויל ע"פ הנ"ל, דעיי האתון הי' רוצה לקלל את ישראל, והי' נס בתוך נס דעל ידה ווכוחה עמו דוקא התחיל בטול מחשבתו (ע"ד מרז"ל -- מכילתא שמות טו הובא ביל"ש -- בנס דמרה רפואת יחזקי' ומי יריחו. וראה ג"כ יליש רמז תשסיה: התחילו תמהים שרי מואב שראו נס שלא הי' כמותו בעולם).
ובזוז"ג (רט, ב): מאי סגי . . בהני מלין (דאתון) אר"י דחייכין בי' אינון רברבין
כו' ובאינון מילין דאתנא איתבזא מן יקרי'. ר"ח אמר כו' ובמילי דאתני ידע דאתביר
חילי' כו' ואוליפנא דלית חילא בבעירי לאשראה עלייהו רוחא אחרא כו'. (וצע"ק
מתנחומא הובא ביל"ש רמז תשס"ה: סתם פי הבהמה שאלו היתה מדברת לא היו יכולין לעמוד בה ועושה ק"ו מויכוח האתון ובלעם). ועייג'כ בזח"ג רא, ע"בי.
(ממכחב כ"ב חשון, תש"ח)
... בעניז צער בע"ח שהוא מדאורייתא -- ראיתי מציינים בירור דעת הרמב"ם
בזה ומקורו -- ממ"ש במו"נ ח"ג פי"ז שהוא דאורייתא מאמרו (במדבר כב, לב) על
מה הכית את אתונך. וכ"ה במדרש הגדול עפ"ז בשם ר' יוחנן. ועיין בארעא דרבנן ועפרא דרבנן בזה.
(ממכחב כדד מריחעון, היתש"י)
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.