336

ולכן נראה לי דפירוש הספרי כאן הוא, דהתיבות ,,לפי שהוא כו' יתחטא" הם חלק הקושיא, שמפרש הקושיא: למה נאמרה פרשה זו (וקשה זה) לפי שהוא אומר ואיש אשר יטמא ולא יתחטא (עד"ז מפרש גם המלביים).

והרווחנו בזה שאין צריך להגיי או לפרש שכוונתו לסוף הכתוב, דכוונתו רק לרישי' דקרא כי מביא הוא ראי' שנאמר איסור, ותו לא. ומובן ג"כ מפני מה לא הביא הכתוב דוהזרתם גו', כי שם הציווי הוא לכהנים ולא לכל בני ישראל. -- מה שאין מביא הכתוב דבמדבר י"ט יג, בלאה"כ מובן, כי כתוב זה מדבר במשכן, וכאמור שם את משכן ה' טמא, והקס"ד וסברא חיצונה דפסקא ראשונה דספרי הוא -- שהציווי כאן הוא לאחר זמן, וכמו שמסיים אתה אומר כו' או אינו אלא לאחר זמן. ולכן מביא ג"כ כתוב המצווה על לאחר זמן, היינו הכתוב דבמדבר י"ט כ. וק"ל...