325

במילואים בתורה שלמה פ' שמות) שידע עמרם ממשה איסור עריות שעתידה תורה לאוסרם ופירש מיוכבד דודתו ולקח אשה אחרת ...

... במש"כ אם מותר לתלמיד להזכיר רבו בשמו בצירוף תואר כבוד - מבוארים הפרטים והדעות בזה בשו"ע יו"ד סרמ"ב סט"ו ונ"כ.

-- והנה ידוע מנהג החסידים בנוגע לאדמו"רים -- שמחמירים בזה ואפילו שלא בפניו. לכאורה כהנ"ל התירו זה בפשיטות. -- אבל ייל יסוד למנהג ותיקין זה, ועוד י"ל -- שאינה חומרא בלבד, ע"פ מש"כ שם סעיף טז דהקפידה שלא יה" ,כדרך שאר העם". ואם ינהג באדמו"רו ע"פ היתר הנ"ל ,,כדרך שאר" רבותיו ה"ז בסוג הנאסר בסעיף טז. ומאי נפק"מ אם זהו בשאילת שלום או באמירה וכתיבה.

ומשינ אדני משה גו' אבא חלפתא וכיו"ב שזהו יסוד ההיתר דסעיף טו -- הרי בכהנ"ל לא קרא יהושע לשום איש בשם אדני, ר"י לא קרא לשום אדם בצירוף התואר אבא. ופשוט. ואכ"מ. והארכתי במק"א.

.. . מה שכותב בהנמצא בשל"ה שענין האשה כושית שלקח משה זהו תלמוד בבלי, במחשכים הושיבני, ומעיר למה דוקא תלמוד בבלי ולא ירושלמי. -- וכנראה כוונתו להנמצא בשל"ה בהקדמתו בחלק בית חכמה (ט"ז ע'ב) ובמס' שבועות (קצ"ז עב ואילך). ועל פי המובן שם, הדיוק בזה הוא תורה שבעל פה ולא תורה שבכתב, שזה בא בעיקר למעט (ולא תלמוד ירושלמי), ועיקר תורה שבעל פה הוא תלמוד בבלי, שבו רבו השקו"ט והפלפולים. ובו מודגש יותר החילוק שבין תורה שבע"פ לתורה שבכתב, שבתורה שבע"פ נוספים כמה ביאורים וכו', אשר גם זה הוא ביותר יבתלמוד בבלי ולא בירושלמי (ונתבאר בארוכה, על פי תורת החסידות, בשערי אורה לאדמו"ר האמצעי סד"ה בכ"ה בכסלו, ובהמשך ראש השנה תרסיו).

ויש להעיר ג"כ, ועי"ז יומתק ביותר שייכות דמשה לתלמוד בבלי בפרט, עפ"י החילוק הנ"ל שבין תלמוד בבלי לירושלמי, שבהבבלי רבו הקושיות הפלפול והסתירות וכו' משא"כ בהירושלמי שתיכף באים לנקודת הענין, והוא על פי מרזיל (נדרים דל"ח ע"א) אשר פלפולה של תורה ניתן בדוקא למשה רבינו...