311
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ב"ה, עש"ק מברכים חודש וירחא תליתאי, ה'תשמ"ו. = ברוקלין, נ.י. תלמידות המסיימות בית רבקה -- מאנטרעאל ה' עליהן תחיינה ברכה ושלום!
בנועם קבלתי ההודעה על דבר חגיגת הסיום שתתקיים בזמן הקרוב,
וכמדובר כמה פעמים, וגם מעצמו מובן, אשר ענין של ,סיום" בכל הנוגע לחינוך והתקדמות ביהדות אינו אלא הכנה לעליי לשלב עליון יותר בכיון זה, בכמות ובאיכות גם יחד.
שהי' בגילוי אצלם מדת אהבת ישראל ועד לאחדות ישראל.
ועל פי דברי רבותינו זיל הי' זה האתערותא דלתתא להחלטת הקב"ה לתת את התורה לעם ישראל,
ובאשר ,הימים האלה נזכרים ונעשים" בכל שנה ושנה, הרי הזמן מסוגל לכל אחד ואחת להתעורר ולהתחזק בכל הנ"ל,
ושייכות מיוחדת לתלמידות ולנשי ישראל -- שתליט"א -- בכלל -- במודגש בקריאת השם למשה: תאמר לבית יעקב (אלו הנשים, ולאחרי זה) ותגיד לבני ישראל (אלה האנשים), שלהן הזכות והחובה להיות נרות להאיר.
וכמובן, כהנ"ל -- מיוסד וחדור מצות ,ואהבת לרעך כמוך", עלי' אמר רבי עקיבא: זה כלל גדול בתורה.
ושעת הכושר היא, יומין זכאין אלה וימי סגולה אלה, ימי הכנה לנתינת וקבלת התורה, ולהחלטות טובות שסופן להתקיים במעשה בפועל, כי המעשה הוא העיקר, במרץ ובשמחה ובטוב לבב.
ויהי רצון שחפץ ה' ביד כל אחת מכן יצליח, ותלכנה מחיל אל חיל בכל האמור, וימלא השי"ת כל משאלות לבבכן לטובה. בברכה להצלחה ולבשורות טובות ולקבלת התורה בשמחה ובפנימיות ב. הפ"נ שלהן נתקבלו ויקראו בעת רצון על הציון הק'.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.