304
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שקדמו: כשנתן הקב'"ה את התורה צפור לא צווח כו' הים לא נזדעזע כו' אלא העולם שותק ומחריש ויצא הקול אנכי בו',
שתוכן מאמר זה הוא שכל פרט מהבריאה שמע והבין וקלט בעצמו את הקול אנכי ה' אלקיך. ובא מאמר השני הסמוך לו ומבאר אשר לא רק ברוחניות והבנת הבריאה ונשמתה הי זה.
- וע"ד פיי התוספת (ע"ז יז, סע"א. וכה'"ג בחדא"ג מהרש"א חולין ס, א) שהשר ומלאך אמר והשכיל --
אלא שגם גשם וחומר כל פרטי הבריאה שמע (הבין) וקלט דבר וקול ה': אנכי ה' אלקיך. -- (ואל תתמה על החפץ, כי כן יהי' לעתיד לבוא אשר אבן מקיר תזעק וכמרז"ל במדרש תהלים עג בסופו וראה ג"כ תענית יא, א) -
ומזה מובן שלא הי' לקול זה הד. בי מציאות ההד הוא, שהקול הנישא בגלי האויר פוגש דבר המעכבו ואינו
777 קולטו,"ולכן"נסוג ונזרק לאחור (להעיר מתוס'"סנהדרין יא; רע"א): ושני ענינים בזה: "
א) שלא נקלט הקול בדבר המעכבו. ב) שהקול בא למקום שמגיע ההד -- לא באופן ישיר ממקור הקול, אלא ע'י אמצעי וממוצע. וכיוז שהדיבור אנכי ה"א גו' הי' מוסב מהבורא ולכל או"א מפרטי הבריאה, וכהסיום במדרש שם: כשדבר הקב"ה על הר סיני השתיק את כל העול כדי שידעו הבריות שאין חוץ ממנו, והכוונה בזה הוא לא רק להמדבר והחי וכו' אלא אפילו להדומם, וכמו שאומר הים לא נזדעזע -- הרי בכל מקום שהגיע הקול אנכי ה"א נקלט בהמקום ובהנמצא בו, ולכל מקום שה" צריך לבוא הדיבור אנכי ה"א -- בא באופן ישר מן הקב"ה. וזהו תוספת ביאור רשב"ל בענין הדברות, שפעלו בגילוי גם בגשם הבריאה, ולכן אף שכשאדם קורא לחבירו יש לקולו ב"ק (הד) -- לא כן הקול שהי' יוצא מפי הקב"ה.
ועי"ז תומתק ג"כ שייכות מאמר זה עם הקודם לו, וכנ"ל. ובפרט שמוכח מהסגנון במד"ר שם. ששני מאמרים אלו באו ביחד, כי הרי אחרי מאמרו דרשב"ל חוזר להמאמר הקודם דהעולם שותק ומחריש, וכמו שמסיים: ואם תמה אתה על זו כו', כבשדבר הקב"ה על הר סיני השתיק את כל העולם כו' ואמר אנכי ה"א. וק"ל.
מכתבו נתקבל ומוסג"פ קונטרס לחה"ש, שזה עתה הביאוהו מבית הכורך. והוא לזכות בו את הרבים בכל עת, וכמבואר בפנים אשר תורה אינה מוגבלת בזמן.
ולסיים בפטפטיא דאורייתא ומענינא דיומא:
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.