274
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
28 לקוטי
כשכותב הספר בדיו ע"ג קלף, נתאחדו והיו לאחדים, אבל אותיות החקיקה הם מיני" ובי', והן דבר א' ממש עם האבן שנחקקו בו כו'".
וענינו בעבודת האדם -- שכל מציאותו ומציאותה לשמש את קונו, ומסתכל באורייתא לדעת מה ואיך כו" -- שהתורה היא אצלו באופן של חקיקה (,חוקת התורה"), היינו, שיהודי ותורה אינם ב' דברים שנתחברו יחדיו, כי אם, מציאות אחת ממש"?י -- בדוגמת אותיות החקיקה שהן דבר א' ממש עם האבן
שנחקקו בו, מיני' וביייי, שזוהי דרגא
הכי נעלית בעבודת האדם.
רי -- כמבואר בדרושי הצ"צ:י ש,בלקי הוא מלשון ,בולקה"יי, שפירושו ,עניז כריתה"*? ומיתה, כלומר, לא זו בלבד שהחיות דתורה (,כי הם חיינו ואורך ימינו"*) אינה באופן של חקיקה מיני" ובי' (,,חוקת התורה'), אלא עוד זאת, שאין זה אפילו באופן של כתיבה בדיו על הקלף (ב' דברים שנתחברו), כי אם, מצב של כריתה, שנכרת החיות לגמרי, רחמנא ליצלן.
9) לקו"ת ריש פרשתנו (חוקת). ובארוכה -- שם ר"פ בחוקותי.
0) ע"ד מנפשי' כרע (ירושלמי ברכות פ"ב סה"ד), להרגיל הגוף דכל עניניו יהיו מעצמם (מנפשי') ע"פ שו*ע (ברע) -- בדברי אדנ"ע הידועים
ועפ"ז מובנת ההוראה מהקביעות די"ב תמוז בפרשת חוקת-בלק -- שאין להסתפק בכך שעבודתו היא באופן ד,חוקת התורה", אלא עליו לעסוק בהפצת התורה והיהדות גם עם יהודים כאלו שהם במעמד ומצב ד,בשם ישראל יכונה", עד למצב של כריתה (,בלק"), רחמנא ליצלן, שגם הם יהיו סוכ"ס במצב ד,עשרה שיושבים ועוסקים בתורה", ועד לתכלית השלימות - ,חוקת התורה".
והדגשה יתירה בזה -- בנוגע לחיבור ד,חוקת-בלק":
בקביעות שנה זו מחברים אותה
= לפרשה אחת, ז' קרואים, ובפרט לה
מנהג שנתפשט שמחברים גם בפרטיות (ברביעי) ב' הסדרות, שקורין לרביעי סיום פ' חוקת והתחלת פ' בלק, בברכה אחת לפני' ולאחריי*.
ובזה מודגש חיבור ב' אופני העבודה מן הקצה אל הקצה עוד יותר מאשר בהמשך דימי הגאולה י"ב-ייג תמוז (יום השבת ויום ראשון) -- שכן, ימי הגאולה י"ב-ייג תמוז הם סוכ"ס ב' ימים נפרדים, מ"ח שעות, ולא עוד, אלא ש(כאשר קביעותם היא ביום השבת ויום ראשון) צריך לעשות ,הבדלה" ביניהם, כי אם, באופו של המשך בלבד; משא'כ בנוגע לפרשת השבוע -- הרי ב' הפרשיות נעשים לפרשה אחת ממש. כלומר, מצד ימי השבוע, ימי עולם -- לא יתכן חיבור, כי אם, באופן של המשך כו ואילו חיבור ממש -- הוא ע'י (פרשת השבוע) תורה.
ח. ויש להוסיף בביאור ענין ד,בלקי - בעומק יותר:
ובהקדמה -- שלכאורה אינו מובן היתכן שיש פרשה בתורה הנקראת בשם
הערות
- 1. (קונטרס ,חנוך לנער" ס"ע 9 ואילך. סה"מ תשי"א עיי
- 2. 6. לקו"ד ח"א קמב, סע"ב. סה"ש תשיג ע' 64
- 3. וז וע"ד הפירוש ב,(עשרה שיושבים ועוסקים) בתורה" בנוגע לסוג דמחבבי תורתינו וכו' -- שכל מציאותם היא בתורה.
- 2. אוה"ת פרשתנו (בלק) ע' תתק.
- 3. ישעי' כד, א.
- 4. מצו"צ עה"פ,
- 5. נוסח תפלת ערבית -- עיפ לשון הכתוב ס"פ נצבים. האזינו לב, מז.
- 8. ש"פ חו"ב, י"ב תמוז תשמ"ו
- 6. ראה בס' שנסמנו בלקו"ש חי"ח ע' 380.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.