269
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מכל הנשמות"*, מובן, שגאולתו היא גאולה דכלל ישראל, עד לגאולת כל עניני העולם שהם בשביל ישראל!;, וכמובן גם ממחז"ל?: ,הנשיא הוא הכל".
וגם ענין זה מודגש ביייב תמוז דשנת הק"ז -- כמובא ברשימות הצ"צ5 מדברי המהרש"א'" שהענין דד' הצריכים להודות הוא כנגד ד' כוסות דפסח כו', ענין הגאולה<.
ד. נוסף לזה, ישנה מעלה יתירה בחג הגאולה דשנה זו -- מצד קביעותו בימי השבוע, ביום השבת:
ביום השבת מודגש ביותר ענין השמחה -- כדאיתא בספרי* ,וביום שמחתכם אלו השבתות",
וכן ענין הגאולה -- שהרי שבת ענינו מנוחה, ,באת שבת באת מנוחה"", כלומר, מנוחה מכל הענינים המבלבלים (ועאכו"כ כבנדו"ד -- המאסר כו'), ולא עוד, אלא אפילו מנוחה ממלאכה סתם, כי בשבת הרי ,כל מלאכתך עשוי'"<, ועד שכללות ענין השבת הוא
-- ,וקראת לשבת עונג"??, ענין התענוג, כולל --- שלימות התענוג, מעין ודוגמת ,יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"", שלימות הגאולה דלעתיד לבוא!.
ועוד ענין בזה:
ידועיי החילוק שנין פסח לחנוכה ופורים, שהיו"ט דפסח הוא ביום שנעשה הנס, משא"כ בחנוכה ופורים שהי' תחלה מלחמה ואח"כ הנס ביום המנוחה - שבחנוכה ופורים (ימים טובים שמדרבנן"5), מכיון שהגילוי אינו אלא מבזיי ממכ"ע, ,אי אפשר להיות גילוי זה והשראה זו עד שיעבירו מתחלה החיצונים
= המונעים . . ולכן הי' זה בשני ימים, יום
א' ההעברה, ואח"כ למחרתו הגילוי", משא'"כ בפסח (יו"ט מן התורה"), מכיוז ש,הי' ע"י גילוי בחי' סוכ"ע שאינו בבחיי התחלקות ומאיר לכולם כאחד, ע"כ יכול להיות שני דברים אלו בנושא א', נגף למצרים מכת בכורות והתגלות הקדושה לישראל כו"".
ועפ"ז, הרי חג הגאולה י"ב תמוז הוא בדוגמת חנוכה ופורים (ימים טובים שמ-
הערות
- 20. אגה"ק ס"ז.
- 21. ויק"ר פל"ו, ד. הובא בריש פרש"י עה"ת.
- 2. פרש"י פרשתנו (חוקת) כא, כא. -- וראה רמב"ם הל' מלכים פ"ג ה"ו ,לבו (של המלך) לב כל קהל ישראל".
- 3. לתהלים שם -- ,יהל אור" ע' תיט.
- 4. בחדא"ג ברכות נד, ב.
- 5. להעיר מ,יהל אור" שם ,ואפ"ל כנגד די גליות", שבזה מרומז גם הקשר לפרשת השבוע
- 7. ,ויקחו אליך פרה אדומה גו", כדאיתא במדרש, (יל"ש ריש פרשתנו רמז תשנט. ועוד) שד' הלשונות.
- 8. אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליי עול, הם כנגד ד' גלויות. וראה לקו"ת פרשתנו (חוקת) סא, בי
- 6. בהעלותך יו"ד, יו"ד.
- 7. פרש"י בראשית ב, ב. פרש"י מגילה ט, א (ד"ה ויכל). וראה ב"ר פ"י, ט.
- 8. מכילתא ופרש"י יתרו כ, ט. שו"ע אדה"ז.
- 12. או"ח הל'י שבת סש"ו סכ"א.
- 13. ש"פ חו"ב, י"ב תמוז תשמ"ו
- 9. ישעי' נח, יג.
- 0. תמיד בסופה.
- 31. ראה המשך תרסיו בסופו.
- 2. בהבא לקמן -- ראה תו"א ס"פ וישב. לקו"ת צו טז, א ואילך.
- 3. ראה ספהמ"צ להצ"צ מצות נר חנוכה (עג, רע"ב) ,ההפרש שבין חנוכה ופורים לכל היו"ט שהם מז התורה", ומהמשך הענין משמע שזה שייך גם למש"ש בתחילת המאמר שהיו"ט דחנוכה ופורים הוא ביום שאחר נצוח המלחמה.
- 19. ולהעיר מתו"א מקץ לד, ב: חג הסוכות הוא דאורייתא . . ונמשך הגילוי מצד עצמו . . ולכן גם ההארה היותר גבוה יוכל לבוא ולימשך בתחילה . . משא"כ בחנוכה שהוא מדרבנן . . כיוז שממשיכים זה מלמטה א"א להגיע ולהמשיך הגילוי הגדול בתחילה ב"א מעט מעט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.