265

שענין זה הי' מצד סיבה בלתי-רצוי", אבל לולי סיבה חיצונית זו, הי' הכיבוש כפי שהי' בזמן משה, ש,לא נפקד ממנו איש"יי, וזאת -- למרות ש,פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה"*י.

וזהו גם תוכן גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר שהתחלתה בג' תמוז:

הגאולה היתה באופן שלמעלה מהטבע, ולא עוד, אלא שהיתה באופן ד,הפה שאסר הוא הפה שתהתיר"", היינו, שאותם האנשים שאסרוהו, הם עצמם הוכרחו להסכים לשחרור וגאולה, ויתירה מזה -- שהוכרחו לסייע בענין השחרור והגאולה?י.

וכיצד נפעלה גאולה זו -- לא באופן של הסברה ושכנוע ע"י וויכוחים כו', כי אם בדרך ציווי ופקודה, ע"ד ובדוגמת הציווי ד,שמש בגבעון דום", כלומר, ציווי ופקודה על המזלות הרוחניים בו', אשר כתוצאה מזה נפעל כן למטה, ש(גם) אלו שאסרוהו, הם עצמם יהיו מוכרחים להסכים לשחרור וגאולה, ולא עוד, אלא לסייע בדברי.

ועפיז מובן הקשר בין בי הענינים (הנס ד,שמש בגבעון דום" והנס דהתחלת הגאולה) שאירעו בג' תמוז -- שאינם ב' דברים נפרדים שאין קשר ושייכות ביניהם, ובלשון חז"ל": ,מה

ענין שמיטה אצל הר סיני", כי אם ב' דברים שתוכנם אחד, כהמשך לשון חז"ל אודות הקשר ד,שמיטה" עם ,הר סיני" -- ש,כללותי' ופרטותי' ודקדוק" (דשמיטה) מסיני", כלומר, לא רק שייכות כללית (,כללותי") בלבד, בי ענינים של ,זכות", אלא גם שייכות פרטית (,פרטותיי") בתוכן העניו.

ט. ההוראה מכל האמור לעיל - בנוגע לעבודה בפועל*:

ההוראה הכללית שלמדים מענין הגאולה שהתחלתה בג' תמוז, היא -- שיש לעסוק בכל עניני החזקת והפצת היהדות מבלי להתפעל משום מניעות ועיכובים, ואז רואים שכל עניני העולם, כולל אומות העולם, וכן הכוכבים ומזלות כו', לא זו בלבד שאינם מונעים ומעכבים, אלא אדרבה -- הם עצמם מסייעים לעניני העבודה בתורה ומצוותי'.

והנה, הוראה זו שייכת (לא רק במדינות שבהם יש מניעות ועיכובים, רחמנא ליצלן, על עניני יהדות, אלא) גם במדינה זו:

נמצאים אנו -- בחסדי ה' -- במדינה של חסד, אשר לא זו בלבד שאינה גורמת קשיים ח"ו לעבודתם של בנ"י בקיום התומ"צ, אלא עוד זאת, שמסייעת לבנ"י בכל המצטרך להם בעניני יהדות, תורה ומצוותי'.

ועל זה באה ההוראה דג' תמו - שיהודי צריך לנצל את כחו לפעול על אוה"ע להוסיף עוד יותר בעזר וסיוע לבנ"י, שכן, כשם שעבודתם של ישראל צריכה להיות באופן ד,ילכו מחיל אל