264

206 לקוטי

יותר מבחי' השיר, לכן, ע"י עסק התורה (משנה תורה) יוכל להדים את השמש מלומר שירה.

וע"ד מ"ש בהפטרה דתג השבועות ,בעמדם?י תרפינה כנפיהן":

איתא במדרש": ,בעמדם תרפינה כנפיהם, בעמדם, וכי יש ישיבה למעלה . . שרפים עומדים ממעל לן*:, וכל צבא השמים עומדים:, ואת אמרת בעמדם -- אתמהא. ומה היא בעמדם -- בא עם דם, בשעה שישראל אומרים שמע ישראל המלאכים שותקין ותרפינה* כנפיהם".

כלומר, תיבת ,בעמדם" -- נדרשת נוטריקון: בא עם דם, פי' כשבאים (בא)

= ;> ישראל הנק'. עם. (עם. זו. יצרתי. .לי?)

לייחד שמו של הקב"ה ואומרים שמע ישראל, אזי דום, המלאכים שותקים"*.

וזהו ,בעמדם תרפינה כנפיהם" -- כי שירת המלאכים היא בכנפיים שמעופפים, כמ"שיי ,ובשתים יעופף", ודרשו חז"לי: שבהם אומרים שירה, ולכן, ,בעמדם", כשבא עם ישראל לייחד

שמו של הקב"ה, שאז המלאכים שותקים :

- אזי ,תרפינה כנפיהם".

וכז הוא בנדו"ד -- כפי שמסיים* שזהו אותו הענין ד,שמש בגבעון דום" - דמכיון שעסק התורה (משנה תורה)

הוא נעלה יותר משירת המלאכים, לכן, כשהראה יהושע לגלגל חמה משנה תורה, אזי שתק מלומר שירה (,דום'), ובדרך ממילא עמד מלכת -- ע"ד הענין ד,תרפינה כנפיהם", שמפסיקים לעוף בכנפיים (הליכה במהירות).

ח. והנה, לאחרי כל אריכות הביאור דלעיל בענין ,שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון" -- יובן הקשר שבין הנס ד שמש בגבעון דום" שאירע בג' תמוז, עם הנס הנוסף שאירע בג' תמוז בדורות שלאח"ז -- התחלת הגאולה י"ב-י"ג תמוז:

תוכז הענין ד,שמש בגבעון דום גי

= הוא -- בעלותו של יהושע על כל עניני.

העולם, כולל השמש והירח כוכבים ומזלות וכל צבא השמים, עי"ז שבכחו לצוות ולפקוד על המזלות הרוחניים, מלאכים כו', דכל עניני העולם, ועד כדי כך, שלא זו בלבד שנפסקה ההשפעה על ידם לאוה"ע שעבדו להם (עובדי כוכבים ומזלות), אלא עוד זאת, שהם עצמם סייעו לבנ"י במלחמתם נגד אותם עובדי כוכבים ומזלות, שכן, ע"י עמידת החמה בגבעון (שתוכנה הפנימי -- הפסק באמירת השירה, וכתוצאה מזה - העדר ההשפעה בו), הי' נקל לבנ"י לסיים את נצחון המלחמה כיון שהיי אור היום.

ולכן, גם הכיבוש עצמו הי' באופז שלמעלה מדרך הטבע -- שכל אנשי המלחמה חזרו בשלום, מלבד ,כשלושים וששה איש"יי, או ,כשלושים וששה איש" (בכ"ף הדמיון), דקאי על ,יאיר בן מנשה ששקול כרובה של סנהדרין"*,