228

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ושלמות חידוש זה נעשית בעבודת הכהן הגדול ביום הכפורים בקודש הקדשים'ל,

ומכך שואב כל יהודי את הכוח להשתנות מן הקצה אל הקצה, עד כדי היותו למציאות חדשה לחלוטין.

זהו ההסבר בפנימיות להלכה 5% ש,בגדי לבן שעובד (כהן גדול) בהם ביום הצום אינו עובד בהם פעם שניה לעולם, אלא נגנזין במקום שיפשוט אותם שם, שנאמר* והניחם שם". שהרי, לכאורה: מדוע אין להשתמש באותם בגדים שוב בשנה הבאה, כשאר כל בגדי הכהן הגדול, שזמן השימוש בהם אינו מוגבל?

ויש להעיר, שבגדים שהם ,לכבוד ולתפארת"5 הרי הם ,מאריכים ימים" יותר מבגדים רגילים.

ההסבר לכך הוא, כדלעיל, כיון שבכל כניסה של הכהן הגדול לקודש הקדשים הוא הופך למציאות חדשה לחלוטין, אפילו לעומת מציאותו בקודש הקדשים בשנה שעברה: לא זו בלבד שהוא מתעלה בדרגתו, אלא הוא הופך למציאות חדשה, ולכן גם לבושיו צריכים להיות חדשים, ולא של

מסעי שיחות 9

אשתקד. ובמיוחד כאשר בגדים אלו צריכים לעורר אצלו ,כבוד ותפארת" בנוסף למצבו מצד עצמו באותו זמן.

זוהי המשמעות למעליותא של ,פרהדרין": בגשמיות הם ,האריכו" ימים, אך ברוחניות הרי ,מחליפין אותם כל שנים עשר חודש", כי על ידי הכניסה לקודש הקדשים הופכים למציאות חדשה, ואין זה אותו כהן גדול אשר נכנס לקודש הקדשים בשנה שעברה.

ט. שני שמות הלשכה - שני הסוגים בעבודת הכהן הגדול

לפי הסבר זה מובן, שמשמעות זו של ,פרהדרין" למעליותא קיימת בכל התקופות, אף בבית ראשון ובתחילת בית שני, כאשר היו כהנים גדולים כשרים וצדיקים שהאריכו ימים.

בכך מובן מדוע קבע רבינו הקדוש במשנה את שני השמות - הן ,לשכת העץ" והן ,לשכת פרהדרין"% = כי שני שמות אלו רומזים לשני סוגים של עבודה רוחנית הנדרשים אצל הכהן הגדול: ,עץ" - בחינת חסד, שזוהי עבודת הצדיקים?, ,פרהדרין"

הערות

  1. 2. שהוא השלימות בעולם שנה ונפש, כמדובר כמ"פ.
  2. 3. רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ח ה"ה (מיומא ועוד - ראה כס"מ שם).
  3. 4. אחרי טז, כג (וראה פרש"י שם).
  4. 5. תצוה כח, ב.
  5. 6. משא"כ השם ,בלווטי" (ראה לעיל הערה 2) שרק מבאר השם ,,לשכת העץ" (כנ"ל שם).
  6. 7. ראה רש"י שלח יג, כ. ב"ב טו, א. ולהעיר מטור ברקת (סתק"ב, ד) עצים .. צדיקים, אבנים .. בע"ת.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.