221

4 לקוטי

לפי זה יש לומר בפשטות, שאמנם, ,לשכת העץ" נבנתה מעץ, אך למרות זאת אין בכך איסור, כי בנו את העץ באופן שקוע וכיסוהו בסיד וכדומה, כך שלא יהיה ,,עץ בולט"?2?.

סדי' בסידא" (כבר"ה שם) עושה שלא יהי' איסור בולט. וראה גם שו"ת חכם צבי שם, ד,כל הנך עצים .. שקועים בבנין ומחופים בסיד או בכסף וזהב". וכן מוכח ממש"כ בלקו"ת וסידור שם (וראה תו"א מד, רע"א. מאמרי אדה"ז - הנחות הר"פ ע' פח), דמרז"ל (ר"ה שם) דכורש החמיץ הוא משום שציוה לעשות נדבך מעצים ולא שקעיי בבנינא כשלמה. ומשמע מזה דגם כשהעץ רק נראה ה"ז ,עץ בולט" (אבל להעיר מל' הרמב"ם ,עץ בולט כולל") - והרי קירות המקדש (ראה מ"א ו, טו - הובא במעשה רקח שם) היו מצופים בזהב* (ראה מ"א שם, כב ובפרש"י. מדות רפ"ד). וראה הערה הבאה. - אבל צ"ע אם גם בלשכות כן הוא.

2) ע"ד תי הרדב"ז שם: וכן לשכת כ"ג אע"פ שהי' דרך בנין לא ה" בולט אלא כעין תקרת

ג. ,שלא תזוח דעתו עליו"

אך אין מובן: זהו הסבר לכך שמותר לבנות לשכה מעצים, אך יש לבאך 5: מדוע ,היה צורך" לבנות מלכתחילה את הלשכה מעצים, ולכסותם אחר כך בסיד, ולא - רק מאבנים או מלבנים, כלשכות האחרות?

בעל תוספות יום טוב< מבאר, שההסבר לכך הוא בדומה לנאמר בגמרא< על כך שהלשכות נקבעו באופן שגרם טרחה מרובה בעבודתו של הכהן הגדול ביום הכפורים, עקב הצורך בהליכתו הלוך ושוב מדרום לצפון ומצפון לדרום - וזאת, כדי ,שלא תזוח דעתו עליו", שלא יתגאה בכתר כהונה*. וכך בעניננו: כדי שלא תזוח דעתו עליו עשויה לשכתו מעץ, ולא מאבנים.

אבל, לכאורה, אין די בהסבר זה ?: אמנם, יש להבטיח ,שלא תזוח דעתו עליו", אך אין לומר, שצריך ,להדר"

ההיכל. וכן תי" במעשה רקח ומפרשים שם. - אבל עפמ"ש בהערה הקודמת צ"ל שהשקיעו וסיידו בסיד כו', כבפנים.

- ועפ"ז מובנת קושיית הראב"ד על הרמב"ם, כי לדעתו לא הי טוחה בסיד כו' והוי עץ בולט (משא"כ להמפרשים הנ"ל צ"ע - מעיקרא מהי קושיית הראב"ד).

5 יומא יט, סע"א.

7 ובפרט ע"פ הנ"ל בפנים שהעצים טחו בסיד.