211
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי
מעלות שונות וענינים חיוביים.
יוצא מכך, שיש הבדל מהותי בין נחלת בני גד ובני ראובן לבין נחלת חצי שבט מנשה3:
על נחלת בני גד ובני ראובן בעבר הירדן נאמר במדרש':, שאף לאחר שבקשתם נענתה, נחשב הדבר כבלתי רצוי - ,,אתם חבבתם את מקניכם יותר מן הנפשות .. עליהם נאמר< נחלה מבוהלת...".
ואילו לגבי חצי שבט המנשה, לא זו בלבד שלא היה זה פגם, אלא, להיפך, זהו ענין נעלה שקשור לקרבן מיוחד לה"
ולפי זה יובן הדיוק בלשון המדרש ,אתה מוצא בבני גד ובני ראובן שהיו עשירים .. וחבבו את ממונם וישבו להם חוץ מארץ ישראל"א, ,... אלו בני ראובן ובני גד, אמר להם הקדושברוך-הוא אתם חבבתם את מקניכם .. עליהם נאמר נחלה מבוהלת..."?, ואין
מסעי שיחות
מוזכר כאן ,חצי שבט מנשה"* - משום שחצי שבט מנשה לא נטלו חלק בעבר הירדן מפני חבוב ממון<, כי אם היה זה ענין חיובי5, ויותר מכך, לא הם עצמם בחרו זאת, כדלעיל, אלא משה רבינו בחר זאת עבורם.
ונדדרש הסבר: מהי המעלה
בהתנחלות בעבר הירדן?
וכן: מהדיוק בלשון המדרש? - ,כנגד שבט מנשה שנחלק לשנים ולקח ב חלקים בארץ, חציו בעבר הירדן וחציו בארץ כנען" - נראה, שהמעלה אינה כל כך בעצם קבלת הנחלה בעבר הירדן, אלא בכך ש,נחלק לשנים".
הערות
- 1. במדרש שם: ג' דורות .. שנטלו חלק בארץ .. יאיר .. שנטל חלק בארץ (ומכיון שלא היו לו בנים ליטול חלקו) - הקריבו כנגדו חטאת.
- 3. ולהעיר מאוה"ח מסעי לד, יד.
- 4. במדב"ר ותנחומא סוף פרשתנו. לקו"ת בחוקותי ג, ב. - וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ח (ע' 1 הערה 6. וש"נ) שעיקר החסרון הי' (לא עצם הדבר שחיבבו ממונם, אלא) זה ש"ישבו להם חוץ מא"י". ע"ש.
- 5. משלי כ, כא. פרש"י שם.
- 6. במדב"ר פרשתנו פכ"ב, ז. תנחומא שם ה.
- 6. מטות -
- 7. וכן לא הוזכר בפרש"י משלי שם. - אף שבפשטות י"ל שנקט העיקר (ע"ד תי' הראב"ע הנ"ל).
- 8. ולהעיר, שהטעם המבואר בספרים (תפארת יהונתן פרשתנו לב, א) ,למה דוקא לשני שבטים הללו הי' מקנה רב" - לא מצינו אצל מנשה. שהרי לא נזכר שלמנשה הי ,מקנה רב" [וגם הרמב"ן כתב ,אולי אנשי מקנה היו". ובסוף פירושו כתב טעם אחר מדוע חצי שבט מנשה רצו לנחול בעבר הירדן. ע"ש]. וראה מלבי"ם ליהושע (כב, ח).
- 9. ולהעיר מאוה"ת פרשתנו (ע' א'שלט) ועוד, דזה שבני גד ובני ראובן בחרו להיות רועי צאן הוא דוגמת עבודת השבטים שהיו רועי צאן כדי שיוכלו להיות תמיד בבחי' ביטול - דלא כעבודת יוסף (אבי מנשה) שעניני עוה"ז לא הטרידו אותו. ע"ש.
- 9. ומה שגם הם ,גלו תחלה מכל השבטים" (במדב"ר ותנחומא (שבהערה 26) - ע"פ דה"א ה, כו) - י"ל שזה הי' (כפשטות הפסוקים) מפני חטאם אז (דה"א שם, כה).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.