205
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
במת עצמו"י:: הנגיעה בכלי בחבורי המת נחשבת כנגיעה במת עצמו5.
ולכן מביעה התורה דין זה במלים ,כל הורג נפש" המדגישות את פעולת האדם ואת הקשר שלו למת, כי קשר זה בין ההורג נפש לבין המת, על ידי נגיעתו במת באמצעות הכלי, יוצר את הטומאה, ,,כאילו נוגע במת עצמו".
ו טומאת ה,הורג" - דומה ל,בל נוגע"
לפי האמור לעיל מובנים דברי רש"י בהמשך פירושו: ,או יכול אפילו זרק בו חץ והרגו, תלמוד לומר: וכל נוגע בחלל - מקיש...". שהרי, לכאורה, מהו החידוש בדבר (למרות שמוזכרת המלה ,,כל")?
הרא"ם*5 מסביר, שהסברה לומר ש,אפילו זרק בו חץ והרגו" נטמא, היא משום ,שמא אינו מטמא את ההורג מפני נגיעתו אלא מפני הריגתו" - כולל אפילו באופן של ,זרק בו חץ".
ברם, לפי האמור. לעיל מובן, שמחשבה כזו, שהטומאה נובעת מההריגה, אינה אפשרית מלכתחילה בפשוטו של מקרא, כי לפי זה הרי מתחדש כאן אופן חדש של טומאת מת, כדלעיל בסעיף ד. וכן דחוק לומר, שעל ידי הקשת ההורג לנוגע מתכוון רש"י רק להוכחה נוספת לכך שהטומאה אינה נגרמת מפני ההריגה.
אלא, ההסבר לכך הוא: כון שהטומאה של ,כל הורג נפש" נובעת מכך שנחשב ,כאילו נוגע במת עצמו", יוצא מכך, שבטומאת מת אין צורך בנגיעה כפשוטה, שגוף האדם נוגע במת, אלא די בכך שנוגעים במת באמצעות כלי, וגם אז נחשב ,כאילו נוגע במת עצמו".
ולכן ,,אפילו זרק בו חץ והרגו": כיון שאף במקרה של נגיעה בכלי ,בחבורי המת" נקבעת הנגיעה במת על ידי עצם הקשר עם המת באמצעות הכלי, ולא על ידי נגיעת גוף האדם במת, יש מקום לומר, שגם לגבי ,.זרק בו חץ והרגו" חל דין זה?. כי גם
הערות
- 4. עפ"ז יומתק לשון רש"י ,כאילו נוגע במת עצמו", דמשמע שהפירוש בזה, שהכלי מטמא אדם בחבורי המת כאילו נוגע אז במת עצמו, משא"כ הלשון ,באילו נגע* במת עצמו" משמעו, שהמדובר בדין טומאה, שהכלי מטמא אדם באותו האופן כאילו נגע מת.
- 5. להעיר מגו"א חוקת שם גבי גולל ודופק, דהוי כאילו נגע במת ,לא שיהי' טומאה בגוף הגולל ודופק אלא הוי כאילו נגע במת עצמו". עיי"ש. ולפי דבריו, גם פרט זה דטומאה בחבורין הוי כאילו נוגע במת עצמו, אינו חידוש ממש בפרשתנו, כ"א - דאמרינן זה גם בכל הכלים (המקבלים טומאה), לא רק דברים המיוחדים למת ולקבורתו.
- 3. *) אבל כן הובא לשון רש"י ברמב"ץן. וכ"ה בדפוס א' וב' וכת"י רש"י שתח"י. אבל בדפוסים שלפנינו ,נוגע".
- 4. מטות ג שיחות 4
- 6. בפרש"י כאן קרוב לסופו.
- 7. עפ"ז תומתק הגירסא בכמה כת"י רש"י (שתח"י), וכ"ה ברמב"ן כאן - ,יכול אפילו זרק בו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.