195

וההבדל בין שתי הגירסאות בגמרא - ,ולא ידעה להפלות" או ,וידעה להפלות" - הוא:

הגירסא בגמרא האומרת ,סלקא דעתך אמינא .. דבדקנא ל' ולא ידעה להפלות אימא תו לא ליבדוק", היא לפי השיטה ש,עונת נדרים" היא ,שנת י"ב לקטנה ושנת י"ג לקטן", ויודעים לשם מי נודרין - כי לפי שיטה זו יש חידוש גדול יותר בהלכה זו, מאשר בהלכה שהוזכרה לעיל בדברי הרמב"ם ,בודקין אותן כל השנה" למרות ש,נמצאו יודעין בתחילת השנה", כפי שיוסבר להלן בסעיף ח.

לעומת זאת, לפי השיטה ש,עונת נדרים" היא ,,אחר שתים עשרה לנקבה וי"ג לזכר", כמסקנת הרמב"ם, אין מקום לאפשרות שאם ,בדקנא .. ולא ידעה להפלות" לא יהיה צורך לבדוק שוב - ולכן צריך הרמב"ם לקבל את הגירסא הבלתי-נפוצה ,סלקא דעתך אמינא .. דבדקנא .. וידעה להפלות", כדלהלן.

ור חידוש בגיל או בדעה ההסבר לכך הוא:

לגבי מושג הנדרים ב;שנת י"ב לקטנה ושנת י"ג לקטן" - ש,אם יודעין לשם מי נדרו .. נדריהן קיימין" - ניתן להבין את הדבר בשני אופנים*:

א) החידוש מתבטא בגיל, שבענין נדרים אין צורך לחכות עד גיל הגדלות - בן י"ג שנה ויום אחד - אלא אפילו בן י"ר שנה ויום אחד יכול לנדור. והבדיקה ,אם יודעין לשם מי נודרין" היא רק כדי להסיר מניעה?: כיון שההלכה קובעת ש,אם לא ידעו אין בנדריהם ובדבריהם כלום", והוא בכל זאת קטן, יש לוודא שלא חסרה אצלו ידיעה זו.

ב) החידוש הוא לגבי הדעת - בענין נדרים די בדעת פחותה כדי לנדור. והצורך להיות בן י"ב שנה ויום אחד הוא רק כסימן, כי דוקא בגיל זה אפשרית דעה מספקת לצורך נדר, ואילו לפני כן אין אפילו דעה פחותה זו.

4 משמעות ,מופלא הסמוך לאיש"

ויש לומר, שזהו ההבדל בין שתי שיטות אלו לגבי ,עונת נדרים":

שני אופנים אלו אפשריים רק לפי השיטה ש,שנת י"ב לקטנה ושנת י"ג לקטן" היא ,עונת נדרים", וזהו חידוש התורה לגבי ,מופלא הסמוך לאיש",

אשר משום כך ניתן לעיין בכך מהו החידוש העיקרי<: הפרט של ,מופלא"

(בהחילוק בין ב' הדיעות אם הקדיש ואכל לוקה או לא).