174
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
פינחס
א. מצות עשה אחרונה - נחלות
במנין המצוות בתחלת ספר היד החזקה, וכן בספר המצוות, מביא הרמב"ם, כמצות עשה אחוונה, את המצוה: לדון בדיני נחלות, שנאמר! איש כי ימות ובן אין לו.
ידוע, שהסדר בדברי הרמב"ם מדוייק ביותר?. ולפי זה מובן, שדיוקו של הרמב"ם בסיימו את מצוות העשה במצוה של ,נחלות", הוא משוםי שמצוה זו מהווה את הסיום והשלמות של המצוות בכלל.
וכשם שלגבי המצוה הראשונה במנין המצוות - ,לידע שיש שם אלוקה שנאמר* אנכי ה' אלקיך" - מובן בפשטות הטעם לכך שדוקא היא ראשונה, משום והי המצוה הראשונה והעיקרית של כל המצוות
הבאות לאחריה, כדברי הרמב"ם בתחלת ספר היד החזקה ,יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע..." וכפי שמדייק הרמב"ם בלשונו בתחלת מנין המצוות ואומר ,מצוה ראשונה*...",
כך מובן גם לגבי המצוה האחרונה - לדון בדיני נחלות - שדוקא היא מופיעה כמצות עשה אחרונה, משום שהיא השלימות והסיום של כל המצוות.
ב. המקור: ,איש... ובן אין לו"
במבט ראשון ניתן היה להסביר את הטעם לכך בפשטות: כיון שקיומן של כל המצוות שבתורה הוא בימי חייו של האדם, ואילו המצוה של ,נחלות" קשורה לזמן שלאחר מותו, לכן מציב הרמב"ם מצוה זו בסיום כל המצוות.
אך מובן, שהסבר זה דחוק ביותר, כי יש עוד מצוות שמונה הרמב"ם לפני כן, אשר קשורות במותו של האדם% ובענינים שלאחר? מות האדם.
הערות
- 1. פרשתנו כז, ח.
- 2. ראה יד מלאכי כללי הרמב"ם אות ו.
- 3. כי באי זו מידה שנדייק בהסדר במנין דהמצות של הרמב"ם (שלא מצאנו לע"ע שהרמב"ם. עצמו יבארו*), הרי מובן, כנראה במוחש אפילו באדם שאינו מסודר כלל, שעכ"פ יש טעם להראש ולהסוף. ולהעיר ממרז"ל (ברכות יב, א) הכל הולך אחר החתום.
- 64. יתרו כ, ב.
- 5. *) וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 240 הערה 4.
- 65. ראה לקו"ש [המתורגם] חכ"ו ע' 68 הערה 8 וראה שיחת י"ג ניסן תשמ"ה.
- 66. מצוה רכו"רכט. וראה מצוה קפו.
- 7. מצוה רל - תלי': מצוה רלא - קבורה [לי הרמב"ם ב,מנין המצות" (ועד"ז בכותרת להלי
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.