165
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
בלק 1
א. ,כי מראש צורים אראנו" - לפי הדרש!
כבר הוסבר פעמים רבות, שמטרתו של רש"י בפירושו על התורה היא לבאר את פשוטו של מקרא, כפי שאומר רש" במספר מקומות בפירושו'. במקומות שבהם מביא רש"י ,אגדה", הרי זה כדברי רש"י עצמו?: ,ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא, דבר דיבור על אופניו".
כלומר, רש"י מביא אגדה רק א) כאשר יש קושי בפשט המקרא הדורש יישוב, ב) ה,אגדה" אכן ,מיישבת דברי המקרא".
לעומת זאת, במקומות שבהם אפשר לבאר את המקרא כפשוטו ממש ללא קושי, אין רש"י מביא ,,אגדה", ואפילו לא אגדה אשר ,מתאימה" ללשון המקרא ,,דבר דבור על אופניו".
לפי זה מתעוררת תמיהה גדולה על פסוק בפרשתנו, שאנו מוצאים שרוב הפשטנים מפרשים אותו במשמעותו הפשוטה, ודוקא רש"י מפרשו, לכאורה, לפי דרש!
בין הדברים הראשונים שאמר בלעם בשבחם של ישראל, מופיע הפסוק* ,כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו, הן עַם לבדד ישכון...". הפשטנים+ (אבן עזרא*, רשב"ם, רמב"ן, רלב"ג ועוד) מפרשים את המלים ,מראש צורים אראנו" כפשוטן, שבלעם עמד אז על ראש הר - ,ראש צורים" - שממנו הוא ראה את ישראל - ,אראנו", ובראותו אותם הוא שבחם - ,הן עם לבדד ישכון...".
ואילו רש"י מצטט את המלים ,כי מראש צורים אראנו" ומפרש, כנאמר במדרש": ,אני מסתכל בראשיתם ובתחילת שרשיהם ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו על ידי אבות ואמהות".
ולגמרי אין מובן: מדוע נוטש רש"יז את הפירוש הפשוט של ,מראש צורים
הערות
- 1. בראשית ג, ח. שם, כד. ובריבוי מקומות.
- 2. בראשית ג, ח.
- 3. פרשתנו כג, ט.
- 4. וכ"ה בת"א.
- 65. בפירושו הראשון. וראה לקמן הערה 45.
- 6. תנחומא פרשתנו יב. במדב"ר פ"כ, יט. זהר פרשתנו רי, ב. וראה לקמן סעיף ג ובהערות שם.
- 7. ולהעיר מהקדמת רש"י לשה"ש: אין לך מקרא יוצא מידי פשוטו ומשמעו ואע"פ שדברו הנביאים דבריהם בדוגמא צריך ליישב הדוגמא על אופני' ועל סדרה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.