157

מבחינת הזמן (ורק לאחר מכן נאמר ,הוא בעצמו") - זריזות המתבטאת ב',ויקם בלעם בבוקר": כיון שאמר לו הקדוש-ברוך-הוא ,קום לך אתם":', חשב בלעם, שבזכות קיימו את ציווי ה' ,,לך" בזריזות, הוא יצליח ,לקלל את ישראל":י, ולמרות שמלכתחילה לא רצה זאת הקדוש-ברוך-הוא, הרי ,שמא אפתנו ויתרצה"*' בזכות הזריזות. ועל כך .אמר לו הקדוש-ברוך-הוא", שבענין הזריזות ,,כבר קדמך אברהם אביהם".

אך בפירוש רש"י אין מדובר על הזריזות, ובמיוחד לא על זריזות בזמן, והדגש הוא רק על ,חבש הוא בעצמו", וזאת מפני ,שנאה מקלקלת את השורה" - ואם כך, אין מובן, מהי ה,זכות" שחשב בלעם לקבל על ידי פעולה הנובעת מ,,שנאה"5ו?

ב. הליכת בלעם - בניגוד לרצון ה'

זאת ועוד:

לאחר עיון במדרש שהוזכר לעיל רואים, שאף את דברי המדרש אי

אפשר לבאר בדרך שלעיל, שבלעם חשב שמפני זריזותו יוכל לומר את ההיפך מן הברכות:

במדרש* מובאים דברים אלו בהמשך לנאמר לפני כן - ,שבדרך שאדם רוצה לילך בו מוליכין אותו שמתחילה נאמר לו לא תלך, כיון שהעיז פניו להלוך הלך, שכן כתיב'', ויחר אף אלקים כי הולך הוא, אמר לו הקדוש-ברוך-הוא, רשע, איני חפץ באיבודן של רשעים, הואיל ואת רוצה לילך ליאבד מן העולם קום לך, ואך את הדבר; ללמדך שבהתראה הלך*, מיד: וישכם...", כדלעיל.

מכך מובן, שכוונתו לא היתה לזכותו מפני זריזות בקיום ציווי ה'. להיפך, מכך שהקדוש-ברוך-הוא הזהירו והתרה בו ,הואיל ואת רוצה לילך ליאבד מן העולם קום לך" ידע בלעם בודאות, שהליכתו היא בניגוד לרצון ה'.

למרות זאת, ניתן היה להסביר את דברי המדרש, ולפחות באופן דחוק מאד, שזריזותו של בלעם היתה פעולה של הפקרת נפשו, בניגוד למסירות נפש שמצד הקדושה. שלמרות