155

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

8 לקוטי לכאורה, צריך לבקש, שהאוייבים והשונאים ייהפכו לאוהבים וידידים?

ועוד מוסיף הרבי<: ,והגם דכל שנאתו של דוד היה רק לשונאי ה' וכמו שנאמר< הלא משנאיך הו" אשנא ובתקוממיך אתקוטט, ומכל מקום הלא כתיב'? יתמו חטאים מן הארץ, ואמרו רבותינו ז"ל** חטאים כתיב ולא חוטאים, והיינו שהחוטאים יעשו תשובה".

ויש לומר, שבכך הבהיר הרבי ענין נוסף בקשר לגאולתו, שמופיע אף לפני אמירת ,הגומל", אך מן הצד השני:

אלו שאסרו את הרבי וגרמו לו יסורים, ולא רק יסורי הגוף אלא גם, ובעיקר, יסורי הנפש: הפריעו לו בעבודת ה', ובמיוחד בהיותו במאסר - הרי הם נחשבים ל,משנאיך הו" אשנא", ולכאורה, מתאים היה, שלאחר הנצחון עליהם יתייחסו אליהם ביחס של ,ואני אראה בשונאי" כפשוטו - יחס של נקמה. לא נקמה אישית ח"ו, אלא נקמת ה' - ,משנאיך הוי'".

את זאת שולל הרבי מיד בתחלת המאמר, שאפילו לגבי ,שונאי" שהם ,משנאיך הוי'", אין מבקשים ,אראה בשונאי" כפשוטו, אלא צריך לבקש

י"בדי"ג תמוז

,יתמו חטאים ולא חוטאים", כי יש להתפלל': ,,שהחוטאים יעשו תשובה".

וזהו הקשר בין שני הענינים שבפסוק: כאשר חשים ש,אין עוד מלבדו ורק הוא לבדו הוא יתברך הבורא..." - ,הו" לי בעוזרי" - אז מגיעים להכרה אמיתית גם לגבי ,שונאי", שהפגיעה מה,שונאי" אינה משום שיש לו ח"ו איזשהו כח מעצמו, אלא, כמוסבר בהרחבה באגרת הקודש?" - ,כי הו" אמר לו קלל"5. ובמילא אין מקום, והרבי שולל זאת בפירושו ל,ואני אראה בשונאי", שיתעורר באדם רגש של נקמה, כפי שמובן באגרת הקודש הנ"ל.

על ידי ,שונאי" מגיעים לדרגת ,ראיה"

אם כך, מהי המשמעות של ,ואני אראה בשונאי"? = על כך אומר הרבי בסיום המאמר*: כדי להגיע לבחינת ראיה (,ואני אראה") וכמאמר* איזהו חכם הרואה את הנולד .. הוא על ידי המתנגד דוקא (,בשונאי").

כלומר: לא זו בלבד שכלפי ,שונאי"

הערות

  1. 7. ראה גם ס' הערכים-חב"ד ערך אהבת ישראל (ע' תרכודז. וש"נ) - ע"ד הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר.
  2. 8. תהלים קלט, כא.
  3. 9. תהלים קד, לה.
  4. 0. ברכות י, רע"א.
  5. 1. ראה ברכות שם.
  6. 2. סכ"ה (קלח, ב). ע"ש. וראה בארוכה לקו"ש שם ע' 14 ואילך.
  7. 3. ש"ב טז, י. - הובא בתחילת המאמר שם. וראה לקמן בשוה"ג הג' להערה 37.
  8. 4. ראה גם לקו"ת שם צ, ב. סה"מ תקס"ד שם.
  9. 5. תמיד לב, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.