154
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מהמצוה'? נברא מלאך המסייע לו - ועל כך מוסיף הרבי: ,ועל דרך התלמידים שנקראים בנים".
ולכאורה: מהו הקשר בין ענין זה, שתלמידים נקראים בנים, לבין הענין של ,הוי' לי בעוזרי"?
אלא, במילים ספורות אלו מדגיש
הרבי, שהמשמעות של ,בעוזרי" נשארת גם כפשוטה, שישנם ,עוזרים רבים", כולל ,עוזרים" כפשוטר - היהודים שסייעו לו ונעשו בכך
לתלמידיו ולבניו, אלה הם ,עוזרי". שהרי, ליהודי יש בחירה חופשית, והם בחרו לפעול ולהשתדל, ולפיכך נקראים הם ,עוזרי" ומקבלים על כך את מלוא השכרי?.
אף"על-פידכן אין הסבר זה סותר לנאמר בתחלת המאמר ש,אין עוד מלבדו ורק הוא לבדו הוא יתברך הבורא .. ועוזר לו" - שהרי ,הו" לי בעחזרי", המוסבר בסיום המאמר, כדלעיל, שבתוך העוזרים יאיר גילוי שם הוי'. כלומר, המקור לעזר הוא הוי', אשר מאיר ב,עוזרי".
ו"בדו"ג תמוז שיחות דג
ויש לומר, שזוהי הסיבה לכך שהרבי הקדים ואמר את המאמר ,הו" לי בעוזרי" לפני המאמר ,ברוך הגומל", כי בראש ובראשונה יש לוודא* שמן ה,טוב שגמלני" לא יצא ענין שאינו כראוי אצל הזולת, ובמיוחד אצל אלו אשר השתדלו למען ההצלה, ולא זו בלבד שלא יינזקו כלל, כדלעיל, אלא יותר מכך - שיזכו לשכר רב ומלא.
1 ,יתמו חטאים ולא חוטאים"
בתחלת מאמר זה, לאחר שהרבי מסביר את תחלת הפסוק ,הו" לי בעוזרי", הוא מעורר שאלה על החלק השני של הפסוק ,ואני אראה בשונאי": מדוע מבקשים ,ואני אראה בשונאי" - לראות את הנקמה בשונאים - והרי,
הערות
- 3. ראה לקו"ת שם (צ, סע"א ואילך. וראה סה"מ תקס"ד ע' רלג) - הביאור (ע"ד החסידות) ,איך המצות הם עוזרי".
- 4. ראה דרמ"צ ו, ב (ע"פ ב"ק צב, ב: חמרא למרי' טיבותא לשקיי') - נת' בלקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 14 הערה 22. עיי"ש.
- 5. ראה לעיל הערה 18 הדיוק בתחילת המאמר בנוגע לשם הוי", שמצד שם הו" אין מקום למציאות.
- 6. ומה שאמר מאמר זה לאחרי גאולתו - י"ל כי אמירת פסק זה בתורה היתה כדי שתפעול בעולם, ולכן שייך זה להזמן של הגאולה שאז כבר התחיל הביטול של כח הלעו" כו'
- 5. בסגנון אחר: גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר היא שהביאה עמה ופעלה ,גאולה" לכל העוזרים בגאולתו, וגילה זה למטה בפועל (בהעוזרים) ע"י אמירת המאמר, ,פסק" התורה.
- 6. אבל ,פסק" זה פעל גם למפרע (על הזמן שקודם הגאולה), כי התורה היא למעלה מזמן, וכדברי הירושלמי הידועים (נדרים פ"ו ה"ח. ועוד) שע"י פסק ב"ד בתולי' חוזרין. וג"ז שייך לההדגשה בהמאמר על שם הוי' (ראה הערה 18), כי הוי' הוא למעלה מזמן, הי' הוה ויהי" כאחד (רע"מ בזח"ג רנז, סע"ב. שער היחוד והאמונה פ"ז (פב, א)).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.