146
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מחילתו הגמורה של המוחל, יוכל הזולת להיות על ידי חזרתו בתשובה ,מרוצה* וחביב .. כקודם החטא", נקי מחטא ורצוי בשלמותל.
ג) בהלכות דעות עוסק הרמב"ם במחילה כפי שהיא פרט בדעותיו - מדותיו של האדם", המחילה הקשורה למדותיו של המוחל עצמו.
ולכן פותח הרמב"ם הלכה זו בהלכות דעות במילים ,,כשיחטא איש לאיש לא ישטמנו וישתוק... אלא מצוה עליו להודיעו...": ההלכה ,לא ישטמנו" והמצוה ,,להודיע" אינה כל כך מצד החוטא, אלא מצד הנפגע עצמו, שלא תהא שנאה בלבו כלפי זולתו, אלא להיפך, ,מצוה להודיעו ולומר לו...".
ובהמשך לכך הוא אומר ,ואם חזר וביקש ממנו למחול לו צריך למחול ולא יהא המוחל אכזרי", ואינו מזכיר את האיסור שבדבר, או את המחילה לאחר בקשת מחילה פעמיים או שלש פעמים, משום שכאן מדבר הרמב"ם בעיקר על טובתו ותועלתו של המוחל ושל דעותיו". מצד מדותיו של המוחל, הרי ,אם חזר וביקש ממנו למחול לו צריך
למחול ולא יהא המוחל אכזרי", שמיד
כשמבקשים ממנו מחילה בפעם הראשונה לא יהא אכזרי בלבו, וימחל ".
לעומת זאת, בהלכות חובל ומזיק מדבר הרמב"ם על מחילה שהיא לכפרת החובל על חטא זה, כפי שהוא אומר בהלכה הקודמת% ,אין מתכפר לו ולא נמחל עוונו עד שיבקש מן הנחבל וימחול לו".
ולכן חשוב לציין כאן ,כיון שביקש ממנו החובל ונתחנן לו פעם ראשונה ושניה וידע שהוא שב מחטאו וניחם על רעתו ימחול לו", שדוקא כאשר הוא
הערות
- 9. להעיר מחובת הלבבות שער התשובה פ"ז קרוב לסופו, דמשמע שבאם לא שב מהעבירות שבין אדם לחבירו גם תשובתו על העבירות שלו שבין אדם למקום אינה מועילה כ"כ. וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 190 הערה 40 (וראה שם בפנים ע' 192). וש"נ.
- 0. ובהל' דעות יש חילוק בין פ"ה ופ"ו - ראה לקו"ש חכ"ז ע' [המתורגם] 186 ואילך. ואכ"מ.
- 3. חוקת ג שיחות 09
- 1. ראה חבור התשובה להמאירי שם ובהנסמן לעיל הערה 57.
- 5. וי"ל שזהו גם החידוש בפרשתנו - לפי התנחומא (באבער), במדב"ר ויל"ש שם (נסמן לעיל הערה 4, 7) - ,מיד נתרצה להם שאין המוחל נעשה אכזרי", והיינו שמצד זה שאין המוחל נעשה אכזרי (בעצמו) יש למחול מיד*.
- 6. [ועפ"ז אולי י"ל שההמשך במדרשים ,ומנין שאם סרח כו'" - שנקרא חוטא אם אינו מוחל לו - מדובר בפעם הג', כברמב"ם הל' תשובה שם ה"ט. וראה חבור התשובה להמאירי שם].
- 7. ובשו"ע אדה"ז (שבהערה 32) ס"ד ,,והמוחל לא יהי' אכזרי מלמחול אלא ימחול לו מיד", אף שכתב לפנ"ז ס"ב דהמפייס ילך פעם ב' ופעם ג'. ובאגה"ת פי"א ,,שצריך האדם למחול תיכף ומיד שמבקשים ממנו מחילה ולא יהא אכזרי מלמחול ואם ביקש ממנו ג"פ כו'". ואכ"מ.
- 2. בהל' חובל ומויק שם ה"ט.
- 9. *) אבל בתנחומא לפנינו ,,נעשה להם אכזרי". היינו ששייך לא להמוחל כ"א להנמחל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.