129
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מעלת החקיקה לעומת הכתיבה היא:
בכתיבה, האותיות הן בנוסף לקלף שעליו הן נכתבות. אמנם, באמצעות הכתיבה מתחברות האותיות עם הקלף, אך באופן שבו שני דברים מתאחדים. ולכן, יכול לחול בכך שינוי ואפילו ביטול - אפשר להפריד, למחוק, את האותיות מן הקלף.
לעומת זאת בחקיקה, האותיות אינן מציאות נפרדת מהדבר שבו הן נחקקות, אלא הן חלק ממציאותו. ומשום כך בלתי אפשרי להפריד את האותיות מן האבן שבו הן חקוקות, כי שינוי באותיות הוא שינוי באבן.
וכך גם ברוחניות: כאשר עבודת ה' היא רק כדבר הנוסף למציאות האדם, אפשריים בה שינויים. ייתכן מצב שבו לא יקיימו ענין מסויים בעבודת ה', מכל סיבה שהיא, כולל אונס והכרח, ומציאות האדם לא ,תשתנה" על ידי כך.
אך כאשר עבודת ה' חקוקה במציאות האדם והיא חלק ממנו עצמו - אז בלתי אפשרית הפרדותו מעבודת ה'. נטילת ענין מסויים של עבודת ה' ממנו היא פגיעה בעצם מציאותו, כשם שפגיעה בצורת האותיות של אבן יקרה מחייבת שבירת האבן היקרה5.
ג' תמוז
ולפיכך, יהודי אשר עבודת ה' חקוקה בנפשו מוסר נפשו על כל פרט ופרט של יהדות, ללא כל חישובים'*, כי בלתי אפשרי להפריד בינו לבין פרט כלשהו בעבודת ה'.
יא. מסירות נפש - עצס מהותו
כך היתה דרכו של הרבי:
כיון שהתורה והמצוות היו אצלו באופן של חקיקה?, לכן היתה לו מסירות נפש עליהן ללא כל חישובים?, אם במקרה זה חובה למסור את הנפש לפי ההלכה, או שהדבר כדאי וכו',
מסירות הנפש על כך לא היתה אצלו ענין אחר שמחוצה לו, אשר אפשר לחשוב אם לקיימו, אלא היא התקיימה אצלו מאליה: כיון שעבודת ה' היתה חלק מעצם מציאותו, עד כדי כך שבלתי אפשרי להפריד ביניהם, הרי ממילא היו אצלו כל הענינים של עבודת ה' עד כדי מסירות נפש.
ולכן הוא מסר נפשו לא רק עבור ענינים הפוגעים בגלוי בעבודתו הרוחנית, אלא גם כדי לא ,להיכנע"
הערות
- 5. ושאני שבירת הלוחות דאירע בזה נס ד,לוחות נשברו ואותיות פורחות" (פסחים פז, סע"ב. חדא"ג מהרש"א שם) - אף שהיו אותיות החקיקה. ואב"מ.
- 2. שיחות
- 6. וזוהי ג"כ השייכות לתיבת ,חוקת" כפי פירושה הפשוט, חוקה שלמעלה מטעם. וראה בארוכה בכ"ז לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 326 ואילך.
- 7. להעיר מלקו"ת פרשתנו שם (נז, רע"ג): משה .. ונחנו מה ח"ע .. אותיות החקיקה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.