124

הגאולה בג' תמוז - שחרור מבית הסוהר (במיוחד במצבה של המדינה ההיא בימים ההם') ומעבר אפילו למצב של גלות בעיר רחוקה - היה עצום, מכמה בחינות, יותר מאשר ההבדל בין שהייתו בגולה לבין יציאתו חפשי לביתו, במיוחד כאשר גם בהיותו בביתו הוא היה נתון תחת השגחתו של השלטון ההוא],

הרי בנוסף לכך ידוע, שבהתחלתו של כל דבר כלול הדבר כולו. כפי שאנו מוצאים בענין של ראשי תיבות - שהוא עלדפי התורה ומופיע גם בתורה* - שהאות הראשונה של המלה רומזת למלה כולה?, וכדומה9י. וכך בעניננו: גאולתו של הרבי נרמזת ו,כלולה" בשלמותה בהתחלתה בג' תמוז.

. מס'רות נפש ללא חישובים ומגבלות

מאסרו וגאולתו של הרבי קשורים, באופן כללי, לעבודתו בהרבצת התורה והחזקת היהדות והפצתם במדינה ההיא, אשר דרשה בימים ההם מסירות ₪9 בפועל.

ג' תמוז שיחות -

יותר מכך: כאמור מספר פעמים'', לא היתה זו מסירות נפש רגילה, אלא מסירות נפש בלי שום מגבלות וחישובים. אילו היו עורכים חישובים אם יש סיכויים להצליח בעבודה זו בדרך הטבע, וכדומה, לא היה מקום לעסוק בה, ובודאי שלא למסור את הנפש על כך, וכלדשכן וקל"וחומר?' - לא לסכן את חיי תלמידיו ושלוחיו למען עבודה זו.

ואופן זה של מסירות נפש, ללא כל חישובים, היה ניכר בגלוי בהנהגתו של הרבי בכלל, ובמיוחד בקשר לגאולתו בג' תמוז, עד אשר עצם ה,תאריך" של ג' תמוז (בקשר לגאולה) מזכיר את מסירות נפשו, כפי שיוסבר להלן.

ויש לומר, שהקשר של גאולת ג' תמוז לדרגה זו של מסירות נפש, ללא שום הגבלות של ,חישובים ושיקולים", נובע מכך שבהתחלת הגאולה היתה צריכה לבוא לידי ביטוי המשמעות הכללית של המאסר והגאולה.

ד. ,מוכן להישאר במאסר, ובלבד שלא לנסוע בשבת"

הרבי, בעל הגאולה והשמחה, סיפר?י, שביום חמישי, א' דראש חודש