123
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ואחד מישראל יש בעבודה הרוחנית הן דרגה של כהן והן דרגה של לוי. וכיון שלעתיד לבוא הלויים יהיו כהנים, ויהיו נעלים מכהנים", מובן, שגם בזמן הזה יש מעלה מיוחדת בלוי על פני הכהן.
ויש לבאר לפי האמור לעיל: לוי הוא מלשון ילווה התקשרות והתחברות!? - דביקות בה''?. מצד שני, אומרים ,וילוו עליך וישרתוך", שהם משרתים לכהנים ומסייעים להם. וכן הם שלוחים של בני ישראל, לשרת במקומם.
ולכאורה, כיצד מתיישבים שני הענינים יחדיו, והרי כיון שמהותם היא התקשרות והתחברות לה הם היו צריכים להיות ככהנים, משרתי ה, לקדשו לי, נתקדש קדש קדשים?
אלא, ההסבר לכך הוא, שהיא הנותנת: עבודת ה' האמיתית היא כאשר אין נחשבים למציאות עצמאית כלל וכלל.
בני ישראל, אשר יש להם נחלה
שניתנה להם מאת הקדוש-ברוך-הוא, וכן הכהנים, שעליהם נאמר ,,אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל", הם כולם משרתי ה', ומשמעות הדברים היא שיש להם מציאות עצמית מסויימת.
לעומת זאת, הלויים?? אינם חשים עצמם כלל וכלל כמציאות בפני עצמם, ואפילו לא כמציאות של קדושה, הם אינם אפילו מציאות של משרתי ה, אלא רק מסייעים לכהנים, כדי שהללו יוכלו לבצע את שירותם, וכן משמשים כשלוחים הנשכרים על ידי בני ישראל - ודוקא בעבודה זו של התבטלות מוחלטת'", נוצרת ההתקשרות וההתחברות האמיתית של ישראל עם הקדוש"ברוך-הוא = - ,ילוה אישי אַלִי"+?,
(משיחות ש"פ קרח תשמ"הה, ש"פם נצו"י וכ"ט אלול תשד"מ)
כ69
הערות
- 9. תניא פ"נ, מל"ת להאריז"ל (יחזקאל). וראה בארוכה לקו"ת פרשתנו נד, סע"ב ואילך.
- 0. כמ"ש בפ' ויצא (כט, לד).
- 1. ראה תו"א ויחי מה, סע"ב ואילך. ובכ"מ.
- 4. קרח ג שיחות 8
- 2. ראה תו"א בשלח סב, ג.
- 3. ראה עד"ז לקו"ש [המתורגם] חכ"ב (ע' 14 ואילך) - שדוקא בנדבת העצים, שאינם חלק מהקרבן עצמו רק הכשר קרבן (ובמילא אין להאדם ה,שביעת רצון" שהוא פעל ה,ריח ניחוח לה'", וכל פעולתו היא רק שמסייע לאחר להקריב קרבנו) בא בגילוי יותר הביטול ומסנ"פ לה'.
- 4. ויצא שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.