123

ואחד מישראל יש בעבודה הרוחנית הן דרגה של כהן והן דרגה של לוי. וכיון שלעתיד לבוא הלויים יהיו כהנים, ויהיו נעלים מכהנים", מובן, שגם בזמן הזה יש מעלה מיוחדת בלוי על פני הכהן.

ויש לבאר לפי האמור לעיל: לוי הוא מלשון ילווה התקשרות והתחברות!? - דביקות בה''?. מצד שני, אומרים ,וילוו עליך וישרתוך", שהם משרתים לכהנים ומסייעים להם. וכן הם שלוחים של בני ישראל, לשרת במקומם.

ולכאורה, כיצד מתיישבים שני הענינים יחדיו, והרי כיון שמהותם היא התקשרות והתחברות לה הם היו צריכים להיות ככהנים, משרתי ה, לקדשו לי, נתקדש קדש קדשים?

אלא, ההסבר לכך הוא, שהיא הנותנת: עבודת ה' האמיתית היא כאשר אין נחשבים למציאות עצמאית כלל וכלל.

בני ישראל, אשר יש להם נחלה

שניתנה להם מאת הקדוש-ברוך-הוא, וכן הכהנים, שעליהם נאמר ,,אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל", הם כולם משרתי ה', ומשמעות הדברים היא שיש להם מציאות עצמית מסויימת.

לעומת זאת, הלויים?? אינם חשים עצמם כלל וכלל כמציאות בפני עצמם, ואפילו לא כמציאות של קדושה, הם אינם אפילו מציאות של משרתי ה, אלא רק מסייעים לכהנים, כדי שהללו יוכלו לבצע את שירותם, וכן משמשים כשלוחים הנשכרים על ידי בני ישראל - ודוקא בעבודה זו של התבטלות מוחלטת'", נוצרת ההתקשרות וההתחברות האמיתית של ישראל עם הקדוש"ברוך-הוא = - ,ילוה אישי אַלִי"+?,

(משיחות ש"פ קרח תשמ"הה, ש"פם נצו"י וכ"ט אלול תשד"מ)

כ69