121

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שהכהנים והלויים מובדלים ביחד לעבודה - ,זרע לוי כולו מובדל" מלכתחלה, ורק לאחר מכן .הכהנים הובדלו מכלל הלוים" -

גם הלויים נכללים בשירות לה', ולכן גם הם נכללים ב;אני חלקך ונחלתך".

ט. הסבר הפסוקים שבחומש דברים

לפי זה מובן גם לגבי הפרשיות במשנה תורה, בפרשת עקב ובפרשת שופטים, שההבדל בין רש"י לבין הרמב"ם, הוא בהתאם לפירושיהם לפני כן:

לדעת הרמב"ם, נכללים גם הלויים בפרשה של ,בעת ההיא הבדיל ה' את שבט לוי" שבפרשת עקב, וב,לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי" שבפרשת שופטים", כי ההבדלה לה' כוללת את שבט לוי כולו.

לעומת זאת, לפי פירוש רש"י, בפשוטו של מקרא, הרי כין שבמקומות הקודמים, בפרשת במדבר ובפרשתנו, מובן בפשוטו של מקרא שיש הבדל בין סוג השירות של הכהנים

ושל הלויים, אין לומר, שבפסוקים האמורים ,בעת ההיא..." ו,לא. יהיה לכהנים..." המופיעים בחומש דברים משנה תורה - אשר כשמו כן הוא, שתוכנו ענינים ששנה משה לישראל - תחדש התורה חידוש מהותי לגבי הכהנים והלויים, ולכן מסביר רש"י שמדובר כאן באופן כללי, והמילים ,ה' הוא נחלתו" אמורות בעיקר. לגבי הכהנים.

ועוד יש לומר, שלפי רש"י שני הפסוקים המופיעים בפרשת עקב עוסקים בשני ענינים שונים:

,בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה' לעמוד לפני ה' לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה" - התורה מצרפת יחדיו את הלויים נושאי ארון ברית ה' ואת הכהנים - ,לעמוד לפני ה' לשרתו ולברך בשמו" משום שאין מדובר כאן על עצם השירות של הכהנים. ומסיבה זו יובן יותר9 פירוש רש"י על הפסוק הראשון, שהמשמעות של ,לעמוד לפני ה' לשרתו ולברך בשמו" היא ,נשיאת כפים"", ואין הכוונה לשירות ולעבודה במקדש שזהו עיקר תפקיד".

הערות

  1. 2. ראה רמב"ם שם ה"ב (מערכין יא, א) ,שנאמר (שופטים יח, ז) ושרת בשם ה' אלקיו ככל אחיו הלוים, אי זהו שירות שהוא בשם ה' הוי אומר זו שירה". אבל בפרש"י שופטים שם (ו"ז. מספרי עה"פ) דקאי על כהן ולא לוי ד,,יצאו לויים שאין ראוין לשירות".
  2. 2. קרח ג שיחות 41
  3. 3. אע"פ שבלאה"כ מוכרח מדכתיב ,ולברך בשמו". אבל ראה הערה הבאה.
  4. 4. שמזה שרש"י העתיק בהד"ה לא רק התיבות ,,ולברך בשמו" אלא גם ,,לעמוד לפני ה' לשרתו" משמע, דמפרש גם תיבות אלו על נשיאת כפים (או, דהעיקר כאן הוא נשיאת כפים). ועצ"ע.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.