96
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בעניננו, כאשר עשה ,לשם שמים" הרי בודאי אין כאן כלל חילול שבת3. למרות זאת, כיון שמעשה זה כשלעצמו נראה כמעשה של חילול שבת, כי העובדה שהיתה זו מלאכה שאינה צריכה לגופה, לא היתה ניכרת בשעת המעשה - הרי לפי תורת אמת מגיע לו עונש סקילה על המעשה.
ה. מהות המצוה - מעשה בפועל
לפי כל האמור לעיל יובן הקשר בין מעשה המקושש לבין ,מעשה מרגלים" בתוכנם:
כבר הוסבר במספר מקומות?, שהמרגלים חפצו להישאר במדבר ולא להכנס לארץ ישראל, משום שעיסוקם העיקרי של בני ישראל במדבר, כאשר לא היו צריכים לדאוג לפרנסתם וכדומה, היה לימוד התורה, כדברי חז"ליי: ,לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן", שהעיקר בלימוד התורה הוא ההבנה וההשגה'" בשכל
שלח ב
ובמחשבה::, וכן בדיבור*. ואילו בארץ ישראל ,שש שנים תזרע שדך... תזמור כרמך"3 - שם עיקר העבודה הוא המעשה, קיום המצוות המעשיות, מצוות התלויות בארץ. במיוחד'*:, ומעשים טובים בכלל (עובדין טבין).
בכך יובנו דברי המדרש שהוזכרו לעיל, ושהובאו בתוספות: שהיו אומרים ישראל כיון שנגזר עליהן שלא ליכנס לארץ ממעשה מרגלים שוב אין מחוייבין במצוות. מפשטות לשון המדרש מובן, שלא התכוונו למרוד בקדוש-ברוך-הוא ח"ו על ידי אידקיום המצוות, אלא* ,אין מחויבין במצוות". ולכאורה תמוה: מהו הנימוק לסברתם זול
אילו היו אומרים ,כיון שנגזר עליהם מיתה'* וכדומה, ניתן היה להסביר את מחשבתם, ולפחות בדוחק, שכיון שנגזר דינם למיתה, הרי הם בבחינת ,גברא קטילא" ואולי אין חלה עליהם
הערות
- 8. להעיר מתשובות רעק"א (ח"א ס"ח) בההפרש בין פטור מתעסק למלאכת מחשבת ,דהיכא דליכא מלאכת מחשבת אינו בכלל מלאכה ולא נעשית העבירה כלל".
- 9. לקו"ת ריש פרשתנו (לז, א. לח, ב"ג). אוה"ת שם. וראה גם לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 8 ואילך. וש"נ. ובכ"מ.
- 0. מכילתא בשלח טז, ד.
- 1. וכמש"נ (ואתחנן ד, ו) ,היא חכמתכם ובינתכם".
- 5. שיחות
- 2. ועד ש,בתורה שבע"פ אם אינו מבין הפירוש אינו נחשב לימוד כלל" (הל' ת"ת לאדה"ז ספ"ב, ממג"א או"ח ס"נ).
- 3. עירובין נד, א. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב סי"ב.
- 4. בהר כה, ב"ג.
- 34. ראה בארוכה במקומות שנסמנו בהערה 9.
- 5. בדברי דוד פרשתנו עה"פ מפרש ע"פ מדרש הנ"ל ל' ,במדבר" שבכתוב, ,דה"ק אחר מעשה המרגלים נעשו ישראל הפקר כמדבר כו' נהגו הפקר במצות ובא זה כו' לבטל ההפקר".
- 6. עד"ז הוא הלשון בקדושת לוי כאן.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.