83

שבין הקדוש-ברוך-הוא לישראל מפני מעלה מסויימת, קשורים לזמן מיוחד. המשמעות המסויימת של החג גורמת לכך שזמנו יהיה מיוחד מימים אחרים, שבזמן זה מאיר במיוחד הענין המסויים של חג זה.

ולכן אין מקריבים את קרבנות החג בזמן שאינו קשור לחג מסויים זה, שכולל גם את חול המועד.

ואילו חג השבועות מבטא את התקשרותם של הקדוש-ברוך-הוא ושל ישראל מפני הבחירה, שאינה מוגדרת בפרט מסויים, כאמור לעיל, שמשום כך אין בו מצוה מיוחדת.

ולכן ה,,עבודה" הרוחנית של חג זה - הקרבנות שלו - אינה מוגבלת לזמן החג, אלא אפשר להביא את הקרבנות של חג השבועות גם בימים שלאחריו, ימי חול. ויותר מכך: את עולות הראיה נהגו ,הרבה מישראל" להביא מלכתחילה לאחר החג, כאמור לעיל בסעיף ד' - כי הבחירה נעלית מהגדרה וממגבלות הזמן המיוחד.

יב. :ום אחד - מעל להתחלקות

לפי זה יובן הקשר של ענין התשלומין של שבועות לכך שחג השבועות הוא יום אחד:

אדמו"ר הזקן מסביר* את הטעם

ייב סיון שיחות 7

לכך שחג השבועות ,אינו אלא יום אחד בלבד מה שאין כן בפסח וסוכות שהן ז' ימים" - שפסח וסוכות קשורים לשבע המדות, ולכן הם שבעה ימים, ואילו חג השבועות, זמן קבלת התורה, ,הוא בחעת יחידה שלמעלה מהתחלקות ז' מדות", ולכן הוא מתבטא באופן של ,יום אחד", מספר שמעל להתחלקות.

כלומר: פסח וסוכות קשורים להתגלות האלקות ה,מלובשת" בשבע המדות, גילוי הקשור להגדרה ולמשמעות פרטית מסויימת - למעלה, וכך גם למטה אצל האדם. לעומת זאת, בחג השבועות ההתקשרות היא מעל להתחלקות למעלה, וכרוכה ב,יחידה" כפי שהיא בפשטותה, כי חג השבועות הוא זמן הבחירה. ולכן הוא יום אחד בלבד'*, יחיד שלמעלה מאחד סתם'*.

יוצא מכך, שגם ב,זמן" של שבועות