82

6 לקוטי של ,ייהרג ואל יעבור". אך מדוע גם בדברות ,,כבד את אביך", ,לא תגנוב" וכדומה פרחה נשמתם**?

אלא, בכך מתבטא החידוש של מתן תורה, שגם את הדברים המובנים לפי שכל האדם, אין היהודי מקיים מפני הבנתו, אלא מפני שכך הוא בוחר לעשות.

וכיון שעושים זאת מפני הבחירה, הרי שקועים בכך בכל העצמיות, כפי שהוסבר לפני כן, שהבחירה נובעת מעצם האדם. ולכן גם הדברות שבענינים הפשוטים נגעו לעצם נפשם של ישראל, והביאו לידי ,פרחה נשמתם".

2 חג השבועות - התקשרות מתוך בחירה

ההסבר שהובא לעיל לגבי מתן תורה מבהיר גם מדוע יש בכל חג מצוות המיוחדות לו (בחג המצות - סיפור יציאת מצרים, אכילת מצה וכו'; בחג

הסוכות - ישיבה בסוכה, ארבעה מינים), ואילו בחג השבועות אין מצוה מיוחדת.

שזהו אחד הטעמים* לכנוי

ייב סיון

,עצרת", כי המבדיל חג זה מימי החול הוא הענין של ,עצרת", העצירה ממלאכה, הקיימת בכל החגים.

ההסבר לכך הוא: החגים האחרים מבטאים פרטים, כביכול, בקשר שבין הקדוש-ברוך-הוא לישראל. כלומר, מדובר כאן על אופן מסויים של התקשרות אל הקדוש-ברוך-הוא, ובהתאם לכך נקבעו המצוות המבטאות משמעות מסויימת של חג זה.

לעומת זאת, חג השבועות, זמן מתן תורתנו, מבטא את הבחירה של הקדוש-ברוך-הוא בישראל, ואת הבחירה של ישראל בקדוש-ברוך-הוא, שזהו איננו פרט מסויים, ואין לו ,הגדרה" והגבלה באופן מסויים של התקשרות, אלא זוהי הבחירה של עצם האלקות בעמו ישראל ושל עצמיות ישראל בקדוש-ברוך-הוא. ולכן אי אפשר להגביל זאת במצוה מסויימת, אלא בעצירה ממלאכה ובשמחה ה,,משותפות" לכל המועדים.

יא. קרבנות חג השבועות - לא רק בחג עצמו

זהו ההסבר לכך שהתשלומין של חג השבועות הם בימי החול:

חגים אחרים המבטאים את הקשר