80

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

חלה על כל אחד משבעת הימים כשלעצמו - ,אין לך יום בהם שאין חובתו תלויה בו עצמו" - אלא היא חלה על היום הראשון, והחובה של הימים הבאים היא המשך של חובת היום הראשון. ולכן, אם החובה לא חלה ביום הראשון, לא ייתכן שיהיה לה המשך של הקרבה בימים הבאים.

אך לפי כל הדעות, הרי הקרבת הקרבנות לאחר היום הראשון אינה ,בדיעבד", = וכרוכה בהפסד ,זמן" הקרבן, אלא זהו זמנו של הקרבן*.

וכיון שמושג התשלומין הוא בעיקר מצד זריזות הגברא* - הרי הוא קיים גם לגבי היום הראשון עצמו. כי מפני הזריזות יש להקדים ולהקריב מוקדם ככל האפשר ביום הראשון עצמו, מיד ,בצפרא" (=בבוקר)*. ולכן, כאשר

ייב סיון שיחות -

אדם אינו מזדרו בהבאת הקרבנות מיד ,בצפרא", הרי ההבאה ביום הראשון עצמו מאוחר יותר היא כתשלומין. ויוצא מכך, שענין התשלומין קיים ,כל שבעה"'*.

ולפי כל האמור לעיל, ששבעת הימים הם ,זמן" הקרבן, יוצא, שבחג השבועות קבעה התורה מלכתחילה את ,זמן" הקרבת קרבנות התג באופן ש,שבעת הימים" של זמן הקרבנות כוללים הן את החג, ובמיוחד לאחר ה,צפרא", והן את ימות החול, שלאחר החג, בשווה!

1 בחירה חפש/ת - לא מפני מעלות הנבחר

ההסבר לכך הוא:

ידוע, שבמתן תורה היתה בחירת עם ישראל. כפי שנפסק להלכה ב,מגן אברהם"::, ומובא בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן, שבאמירת ,ובנו בחרת מכל עם ולשון" בברכות קריאת שמע, יש לכוון על מתן תורה'*.

מהו החידוש ב,בחירת" עם ישראל

הערות

  1. 8. ולשון רש"י (חגיגה ט, א ד"ה כולן תשלומין לראשון) ,,יום אחד עשה הכתוב עיקר" - י"ל הכוונה שאז חלות החיוב. ואולי יש לפרש כן גם לשון המאירי שם: עיקר החיוב בראי' בחגיגה בראשון הוא ולא בשאר הימים וכשהוא חוגג בשאר הימים אינו חוגג אלא בתורת תשלומין של ראשון. ודוחק. וראה לעיל הערה 21.
  2. 9. ולכאורה מוכרח לומר כן להמ"ד ,תשלומין זה לזה", וכפרש"י חגיגה שם (ד"ה כולן תשלומין זל"ז) שלמ"ד זה ,יום ראשון שהוא נראה להביא עיקר. לדידי וימיו שלאחריו תשלומין לו" - דלכאורה, איפה מרומז בקרא שעיקר זמן קרבן הוא ב,יום ראשון שהוא נראה להביא" (והוא ,,עיקר" רק ,לדידי'")? ועכצ"ל שהו"ע בהגברא, כבפנים.
  3. 0. ראה פסחים ד, א.
  4. 1. ואולי בלשון זה נרמז ג"כ שכל השבעת ימים הם נקודה אחת (או בלשון הצפע"נ הנ"ל הערה 21 ,חד זמן").
  5. 2. סי ס סק"ב.
  6. 3. שם סעיף ד.
  7. 4. ראה גם אבודרהם בקידוש ליל שבת בטעם שאין אומרים בשבת אשר בחר בנו כו', אתה בחרתנו כו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.