79
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
> לקוטי ולכאורה, תמוה ביותר - לפי בית שמאי יש כאן דבר והיפוכו: התורה מחייבת את ישראל בקרבן, ומציינת שהחובה העיקרית היא הקרבתו בחג הראשון, וביחד עם זאת אוסרת התורה לישראל להקריב את הקרבן בזמן העיקרי של החובה, אלא מצווה להקריבו בזמן התשלומין!
ולפי דברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו*, הרי גם בית הלל, ו,הרבה מישראל" נהגו בענין זה כבית שמאי והקריבו את עולות הראיה במוצאי יום טוב.
יותר מכך: בחג השבועות יוצא, שהקרבת עולת הראיה של החג, נעשית דוקא בימי החול - לאחר שהחג כבר חלף!
מכך מובן"*:, שענין התשלומין של קרבנות החג אינו בדיעבד, אלא זהו מלכתחילה זמנו של הקרבן. ולכן סוברים בית שמאי?, שאסור להקריב
ייב סיון
את עולת הראיה בחג, כאשר אין בה צורך אוכל נפש, כי גם למחרת ניתן להקריבה בזמנה.
ה. תשלומיץן - גם ביום הראשון
לפי זה יובן הניסוח ,תשלומין כל שבעה":
לפי האמור לעיל שכל שבעת הימים הם ,זמן" הקרבן, יש לומר, שמושג התשלומין בענין זה הוא רק מצד ה,,גברא". כלומר, אף מי שאינו זריז ולא הקריב ביום הראשון, הרי התורה מאפשרת לו להשלים את הקרבת הקרבנות בימים הבאים.
הסבר זה אינו סותר להלכה3 ש,כולן תשלומין לראשון", שממנה מובן שהחובה העיקרית היא ביום הראשון והימים הבאים הם רק ,תשלומין" - כי המושג של ,תשלומין לראשון" הוא רק לגבי חלות החיוב. כלומר, החובה של הקרבת הקרבן אינה
הערות
- 6. או"ח סתצ"ד סי"ט. - מקורו של אדה"ז נת' לעיל ע' 27 ואילך.
- 26. וראה שו"ת חת"ס הנ"ל (הערה 10) ד"ה ובמחילת כבודם.
- 7. ומכיון שבדבר זה ,עשו ב"ה כדבריהם" (כנ"ל משו"ע אדה"ז) - עכצ"ל שגם ב"ה ס"ל שעכ"פ זהו ,זמן" הקרבן ולא רק ,השלמה" (דאל"כ איך הקילו לעשות כב"ש ולא הקריבו בזמן). וראה לעיל שם הערה 52.
- 4. בפרש"י חניגה (ז, ב ד"ה ביו"ט) דזה ש,שרו ב"ה בעולת ראי' (ביו"ט) .. אע"פ שיש להן תשלומין" הוא משום ד,עיקר מצותן ביום ראשון". אבל ראה שפת אמת חגיגה שם שנוסף לזה
- 5. שברש"י ביצה (יט, א ד"ה אבל. כ, ב ד"ה אף זו) פי' הטעם ,שמא יאנס ולא יקריבנה בשאר הימים" - הנה) כוונת רש"י היא (לא שאם יקריב אח"כ יחסר ,,עיקר מצותן", כ"א) שמפני זה נחשב זמנה קבוע, וכמפורש בביצה (כ, ב. ובתוס' שבהערה 5 בשם הירושלמי) שזהו טעמם דב"ה שדחי יו"ט. ועפ"ז מתרץ שם קושיית הטו"א (שם) על פרש"י דאם ,עיקר מצותן ביום ראשון" א"כ חגיגה וראי' לא יקריבו ביו"ט אחרון (גם לב"ה) כיון שאין עיקר מצותן בימים אלו - כי גם בימי תשלומין הוי זמנה קבוע. ע"ש.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.