72
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי
ולפיכך - טענו האנשים הללו - יש לומר, שבציווי ,ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו" הכוונה היא לעשיית הפסח בדיוק כמו פסח מצרים%, אשר איננו קרבן המוקרב על גבי המזבח, אלא להיפך, כל אחד - ואפילו טמאים* - זובח שה בביתו, ליד המשקוף והמזוזות שלו*, ואוכלו דוקא בביתו, בליל חמשה עשר בניסן, ביחד עם אכילה מצה ומרור, שאינם קדשים כלל ובאותו אופן. ולכן, כאשר מיאן משה לאפשר להם להשתתף בעשיית
בהעלותך ג
הפסח*', הם טענו ,למה נגרע"**.
ואת זאת חידש להם משה - ,אין קדשים קרבים בטומאה": פסח איננו זבח בלבד, אלא קדשים הקריבים מעל גבי המזבח, ולכן התשובה לשאלתכם היא בהתאם לכך: אין קדשים קרבים בטומאה.
ב שני ענינים בפסת
לפי זה ניתן להבין גם את שאלתם השניה - ,יזרק הדם עלינו... ויאכל הבשר לטהורים" (ומכיון שהיו ,טמאים לנפש אדם", יש לומר, שכוונת רש"י בכך היא לטהורים אחרים, כדלעיל בסעיף ב):
כיון שבפסח מצרים לא היתה הקרבה לה' על גבי המזבח, אלא מצוה בפני עצמה של ובח ואכילת הפסח, סברו הטמאים לנפש אדם, שהחשבת הפסה עתה לאחר הקמת המשכן, כקרבן, הוא כענין נוסף נפרד, שאינו גורע, וכמובן
ואולי י"ל שטענתם היתה, דאף ששאר בנ" הטהורים הקריבוהו בפועל ע"ג המזבח, מ"מ אין זה מוכרח מצד גדר הפסח (וע"ד שנאסר להם בשר חולין, כנ"ל הערה הקודמת), ולכן טמאים יכולים לעשותו בטומאה (בלי הקרבה).
הערות
- 3. שלכן גם את"ל שידעו אודות פסח דורות (וראה פרש"י בא יב, ו. שם, מז) ושהוא נקרב ע"ג מזבח (ראה משפטים כג, יח. תשא לד, כה. ולהעיר גם מרש"י תולדות כז, ט) - ס"ל שפסח מדבר הי' בגדר (ובמילא - כדיני) פסח מצרים, כנ"ל.
- 2. ולהעיר - גם בנוגע לפסח דורות - מדעת היראים (סת"ה. ובהשלם - סתט"ו) דמצות ק"פ היא: צוה הקב"ה את ישראל שיעשו את הפסח .. ועשיית הפסח היינו שחיטתו וזריקת דמו והקטר אימוריו .. ואע"פ שזריקת דמו כו' כהנים עושין ולא ישראל כיון שהקרבן של ישראל ובמצות ישראל עושין כו'.
- 4. והצורך בהציווי ,במועדו" (לדעתם) הי' (לא בשביל ,אף בטומאה" - שהרי חשבו שאינו קרבן - כ"א) בשביל ,,אף בשבת".
- 5. ואף שלקמן בפ' ראה (יב, כ) פרש"י ד,במדבר נאסר להם בשר חולין אא"כ מקדישה ומקריבה שלמים" (אבל ראה פרש"י אחרי יז, ג: במוקדשין הכתוב מדבר, ובמפרשי רש"י שם. וראה מפרשי רש"י ראה שם) - ה"ז רק (ע"ד לשון רש"י ראה שם בד"ה שלפנ"ז) בשר תאוה, משא"כ בנדו"ד שהמדובר בזבח מצוה.
- 6. אבל לפ"ז צ"ל לכאורה שבאו לשאול קודם זמן שחיטת הפסח, שעדיין לא ידעו שנקרב ע"ג המזבח, ומפשטות הכתובים לא משמע כן (וראה הנסמן בהערה 12).
- 7. ולהעיר מחזקוני כאן ,למה אין אנו רשאין לאכול קדשים בטומאה הרי אשתקד אכלנו הפסח במצרים אפילו בטומאה". וראה באר מים חיים כאן.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 84 לקו"ש חכ"ח ע' 72
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.