72
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כקרבן, לפי פשוטו של מקרא, היתה זו מצוה מיוחדת: לשחוט שה ולאוכלו בליל פסח צלי אש ביחד עם מצות ומרורים - ותו לא. לא היה כאן ציווי על הקרבת קרבן לה'',
והציווי ,ולקחו* מן הדם ונתנו על שתי המזוזות..." לא היה כזריקת הדם על המזבח*, אלא כמפורש במקרא לאות על הבית שכאשר ,ועברתי בארץ מצרים .. והכיתי..." אז ,וראיתי את הדם... ופסחתי עליכם..."5*.
משום כך אין אנו מוצאים שפסח מצרים נקרא בשם קרבן5, אלא ,זבח",
,ואמרתם זבח פסח הוא"", משמעות המילה ,זבח" אינה דוקא קרבן לה, אלא כל שחיטה לשם אכילה נקראת זבח5.
וזו היתה טענתם של הטמאים לנפש אדם:
מדובר כאן על ה;שנה השנית לצאתם מארץ מצרים"ל, ולפני כן קויים פסח אחד בלבד, פסח מצרים. ומכך מובן, שכשנצטוו ,ויעשו בני ישראל את הפסה במועדו .. ככל חוקותיו וככל משפטיו תעשו אותו"**, חשבו בני ישראל, שפסח מדבר יהא זהה בפרטיו לפסח מצרים.
ובמיוחד לפי פירוש רש"י שלעילי4 ,תלה הכתוב מצוה זו בביאתה לארץ ולא נתחייבו במדבר אלא בפסח אחד שעשו בשנה השנית על פי הדיבור", ולפי זה סביר להניח שפסח מדבר לא היה כפסח דורות, התלוי ב,ביאתם לארץ", אלא היתה המשך לפסח מצרים, וקויים על ידי אותם אנשים שקיימו* את פסח מצרים.
הערות
- 2. ע"ד ההלכה - ראה פסחים צו, א. צפע"נ עה"ת בא יב, ז. וראה הערה 34.
- 3. בא שם.
- 4. ואף שפרש"י שם ;ו קבלת הדם", ובפרש"י שם, כב: לשלש המתנות (וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 4 ואילך. חכ"ו [המתורגם] ע' 91. וש"נ) - ע"ד הפשט ה"ז רק דוגנמת עבודת הקבלה וזריקה* (וכן יש איסור נותר - שם, י), אבל אין כאן ענין של הקרבה לה' בפועל [ולשון הכתוב (בא שם, יא. שם, כז) ,פסח הוא לה'" - היינו כי ,קרוי פסח על שם .. שהקב"ה מדלג כו'" (פרש"י שם, יא. וראה לקמן הערה 6 או מפני שעושה בזה מצות ה].
- 5. בא שם, יבדיג. וכן שם, כג.
- 6. ורק בפרש"י (בא שם, יא) ,הקרבן הוא קרוי פסח כו'",
- 6. אבל י"ל הכוונה שהוא דוגמת קרבן, ע"ד הנ"ל הערה 34.
- 7. *) ולהעיר מס' זכרון על מ"ש רש"י כאן ,יזרק הדם" וא"ת והרי לא מצינו שנזכר בפסח שום זריקת הדם בכתוב.
- 8. בהעלותך ג שיחות -
- 7. בא שם, כז.
- 8. ראה לעיל ויצא (לא, נד) ובפרש"י שם. ועד"ז בב"מ.
- 9. פרשתנו ש, א.
- 0. שם, ב"ג. וראה פרש"י שם ובמפרשיו.
- 1. בא יב, כה. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חכ"ג ע' 77 ואילך (אבל ראה שם ע' 1 הערה 51).
- 2. או בסמיכות ממש לגיל (דקטן) הראוי להמנות על פסח מצרים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.