68
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
8 לקוטי
בהעלותך :
א. למה נגרע
בפרשתנו לאחר שמספרת התורה! על הפסח שעשו ישראל במדבר (בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים), נאמר?: ,ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח... ויאמרו... אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו..."
יש להבין את טענתם ,למה נגרע"*: הרי הם עצמם הדגישו, כהקדמה לטענתם, ש,אנחנו טמאים לנפש אדם". כלומר, הם ידעו שזוהי הסיבה לאי-יכולתם לעשות את הפסח - ,ולא יכלו לעשות הפסח" - וכבר לפני כן+
נאמר ,וישלחו מן המחנה... וכל טמא לנפש" - ומהי טענתם ,למה נגרע"?!
רש"י מבאר: ,למה נגרע, אמר להם: אין קדשים קרבים בטומאה, אמרו לו: יזרק הדם עלינו בכהנים טהורים ויאכל הבשר לטמאים".
אומרים המפרשים*, שדברי רש"י ,ויאכל הבשר לטמאים" הם טעות סופר, שהרי טמא אסור באכילת קדשים', וצריך להיות כתוב כבספרי', שהוא המקור לדברי. רש"י, ,ויאכל הבשר לטהורים*.
הערות
- 1. אדה.
- 2. שם, וז
- 3. ראה רא"ם, גו"א ועוד - בפרש"י דלקמן בפנים.
- 4. בנחלת יעקב כאן, דאינו מוכרח שהיתה טענה, כי אפ"ל דלמה נגרע לא הי' קושיא אלא שאלה בעלמא אם יש להם איזו תקנה (וע"ש דכן מוכרח לפי הדיעות שהטמאים לנפש היו יכולים ליטהר לפנ"ז)
- 5. - אבל פשטות הלשון ,,למה נגרע" היא טענה ותביעה (ולא ,,שאלה בעלמא אם יש להם תקנה").
- 4. נשא ה, ב (ובפרש"י שם: פרשה זו נאמרה ביום שהוקם המשכן*).
- 7. *) בפרש"י לש"ס (גיטין ס, סע"א) דגם פרשה זו ד,,ויהי אנשים גו'" היא מהח' פרשיות שנאמרו ביום
- 65. פרשתנו שם, ז.
- 6. ס' זכרון, נחלת יעקב, משכיל לדוד, באר יצחק ועוד.
- 7. כמפורש לעיל - צו ז, כדכא.
- 8. וכ"ה בדפוס ראשון דפרש"י, ובכת"י רש"י שתח"י. וכן הועתק ברא"ם, גו"א ועוד. ובדפוס שני: לכהני'. וראה לקמן סעיף ז.
- 12. זה אבל ע"פ פשש"מ הרי ממפורש שה" ,ביום ההוא" (דעשיית הפסח). ועכצ"ל דלפרש"י עה"ת (דקפיד על פשש"מ) פ' טמאים שהוזכרה בש"ס שם (והובא בפרש"י עה"ת - נשא שם) היא פ' אחרת (וראה תוס' גיטיץ שם (ועוד)). או שיש לרש"י פר אחר בפשש"מ; ולא הביאו בפי" כאן - כיון שהכרחר רק כשיודעים שנמנית פרשתנו בש"ס, תה לא הועתק בפרש"י נשא.
- 13. - ובכל אופן גם לפרש"י לש"ס, פרשת ,ויהי אנשים גו'" נאמרה לאחרי פרשת שילוח טמאים. כמפורש בפרש"י שם. -
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.